ערב טוב
היום אנחנו מתכתבות הרבה אבל חשוב לי לענות לך .
ראשית, אני די מזדהה עם מה שרשמת כי גם בי עברו אותן תחושות ועדיין עוברות ...
אם תשימי לב לפוסטים שאני תמיד רושמת שהניתוח הזה לא עושה את העבודה מעצמו אלא רק מניע את התהליך בהתחלה . לפי דעתי זו נקודה שחייבים לשים עליה דגש עם כל המנותחים החדשים שידעו שרק הם יהיו אחראים לירידה במשקל ולא הניתוח יעשה להם את העבודה.
לגבי זה שאת מצליחה לאכול הרבה יחסית את צריכה להיות מרוצה כי תאמיני לי שיש אנשים גם כאן בקבוצה שלא מצליחים להעביר לפעמים ביס וזה סבל מאוד גדול וצריכים לבצע להם הרחבה שזה הליך לא פשוט.
העבודה גם אצלי חייבת לבוא ממני ואני לא יכולה לסמוך על המעקף שלי . שיהיה שבוע טוב!

מרלן ערב טוב
בואי נסתכל אחורה לרגע קט.
איך החיים שלך היו לפניי הניתוח? איך אחריי?
צריך לזכור, שהניתוח הוא כלי למינוף הירידה, כלי מדהים אבל כלי. העבודה חלה גם עלינו ורק אם נעשה עבודה קשה ובהתמדה, נגיע לתוצאות.
אישית, מהכרות איתך, אני יודע שאת כן עושה עבודה ומתמידה, מתעניינת ורוצה להצליח ואת לא רק שהצלחת אלא גם מצליחה ותצליחי!!

צריך לזכור שגם אם כן ניתן לאכול יותר, צריך לעצור ולהרגיל את הגוף לכמויות שהוא צריך.

שמח ששיתפת ולא להישבר או להתייאש אנו כאן איתך

אני כנראה האחרונה פה שיכולה להמליץ או לתת טיפים כי אני לפני.... אבללללללל, אם את מרגישה שהקיבולת שלך גדולה יחסית , אז תקפידי באמת על מזונות דלים יותר בקלוריות , פחממות ושומנים. תרבי בירקות , אפויים , מבושלים , סלטים; יותר חלבונים מפחממות שישאירו אותך שבעה לאורך זמן. אולי את לא מקפידה לאכול 6 ארוחות קטנות ביום ? לשתות הרבה מיים ? בהצלחה מרלנוש.... וקחי עזרה מקצועית ; לכי לדיאטנית בריאטרית ואל תוותרי !!! אנחנו פה בשבילך :-)

מרלן,
צר לי כל כך לקרא את דברייך. כל כך חבל שלא היה הפורום הנהדר הזה, לשאול וללמוד.
לדעתי זוהי אשמת הרופאים שאינם מסבירים מספיק.

גם לי מכרו את הניתוח כפתרון נהדר, כשאמרתי שאני ארמה כל ניתוח, הסבירו לי שאין זה אפשרי עם המעקף.

השאלה איך עוזרים לך עכשיו?

מרלן יקרה,
עברה שנה לא נורא אם עדיין לא הספקת להפנים את התהליך עדיין יש לך זמן ואף פעם לא מאוחר לשנות כיוון את חייבת רק להחליט שאת רוצה שינוי
לא הגעת ליעד זה לא אומר שלא תגיעי אליו בהמשך הדרך
לא הבטיחו לאף אחד מאיתנו גן של שושנים עברנו ניתוח ולא בדיוק הסבירו לכולנו מה מחכה בקצה השביל
אחרי הניתוח חזרת הביתה וגילית שאת לבד ..אמנם יש את הדיאטנית ואת הרופאים אבל תמיכה אישית כנראה שלא תמיד יש, יש לך אמנם את הקבוצה הנפלאה בכמוני ועוד קבוצות אחרות בכל מקום אבל אף אחת מהן אינה תחליף לתמיכה אישית יומיומית ולכן יש אדם שנקרא פסיכותרפיסט שתפקידו להתמודד ביחד איתך לאחר הניתוח וללות אותך באופן אישי עזבי את כל המשוויצים למינהם יש להם מזל שלנו אין ..אל לך לשכוח לרגע בת כמה את ? ואיזה תהליך עברת בחייך הפרטיים האישיים ? שהוא לא פשוט בפני עצמו גם אני רוצה לרדת ולרדת אבל מבינה שבשביל לרדת צריך לעשות למען עצמי ולשמור כמה שאפשר ולמנוע אכילה נשנשנית אם הצלחת להפסיק לעשן שזוהי התמכרות לא פשוטה את מסוגלת להצליח גם לאחר הניתוח את פשוט צריכה להיות ליד האנשים הנכונים
את אשה חמה עם לב ענק ואמא וסבתא לנכדים תנסי להקפיד כמה שיותר על הבישול והארוחות ופשוט תחליטי שאת עוצרת וחושבת לפני שאת אוכלת ומשקיעה זמן בהכנת הארוחות שלך והירידה תתחדש מעצמה אל תישברי בטח לא עכשיו חג הפסח הוא החג שבו את יכולה לאכול ממאכלים ולוותר על לחמים ומצות וזוהי נקודת זינוק לא רעה עבורך תנסי לשתות יותר ולהעסיק את עצמך בצורה שבה לא תצטרכי לחשוב על אוכל למרות שאת בהחלט יכולה לאכול ולאכול טוב לשבוע ולקום מהשולחן
מאחלת לך המון הצלחה
ושחג פסח יביא עימו עבורך התחדשות ופריחה מחודשת
מצטרפת לכל אלו שכתבו וכותבים כולנו איתך ונמשיך ללוות אותך עם המון אופטימיות (כשם שאת עושה לי רושם שאת מאוד אופטימית ונפלאה.)

נעתר יקירה, גם מעקף אפשר לרמות...לא ברור מי אמר לך שלא.
פרי אהבתי מאוד את דברייך . רק אנחנו צריכים ללמוד לעשות את הבחירות הנכונות באוכל והכל יהיה בסדר.

מרלן....
אני כל כך מזדהה איתך!
וכל כך עם מה שאת חושבת ומרגישה!
אני אומנם לא שנה אחרי רק 3 שבועות...
אבל גם אני אמרתי למנתח שלי שנראה לי שהוא לא הוריד לי מספיק מהקיבה...
אני שומעת סיפורים על אנשים שלא יכולים לאכול כל מיני דברים או שאחרי ביס וחצי הם מפוצצים! והם אחרי שנה ויותר מהניתוח ואני.....
אני אומנם לא אוכלת בכמויות של לפני הניתוח... אבל לעומתם.... אני אוכלת המון...
מקווה להיתגבר על התחושה המתסכלת הזו...
ומקווה להצליח להפסיק להשוות את עצמי לאחרים.
יש לי חבר טוב שתומך בי נפשית...
וזה עוזר לי מאד.
מקווה בשבילך. וגם בשבילי שלמרות הכל. נצליח!
ואם לא נגיע ל100% אז לפחות נגיע ל 80%... אם נחשוב על זה... אובייקטיבית... גם זה הישג.
כמובן שרובנו רוצים להוריד 110%....
שיהייה לך בהצלחה!
תמשיכי לעדכן...

מרלן צהריים טובים
אני שמח שהתשובות של החברים עזרו לך ושאת קיבלת כוחות מחודשים להמשך הדרך.
אני מסכים, שלפעמים צריך לשמוע גם דברים שמעוררים ולא רק דברים שרוצים לשמוע..
לגביי ענת, אני שמח שהיא לקחה צעד אחורה.
חשוב, שאדם הניגש לצעד של ניתוח, יהיה בלב שלם עם ההחלטה. במידה והיא לא הרגישה שלמה, טוב לקחת צעד אחורה, לחקור עוד, לנסות, לשמוע ואז שוב להגיע להחלטה מושכלת שהכי טובה עבורה.
אין פסול בצעד שעשתה אלא זהו צעד חכם שיכול להועיל לה במהשך הדרך.

מרלן יקירה,
רק מלהיות אצלך בבית ולשמוע את סיפור החיים המדהים שלך, כבר הבתי שאת אשה חזקה.
בתור אשת מקצוע אהבתי מאוד את מה שכולם רשמו לך, במיוחד התגובה הראשונה של רז, אמצי הכל, זכרי לא להחמיר עם עצמך, כי אז את רק מנציחה את מעגל הייאוש.
שימי לב כמה דברים שינית בחייך, כמה טוב גרמת לעצמך והתחילי להציב יעדים קטנים (!) להמשך.
עם צעדים גדולים נופלים...

רז , מזל שאתה כאן ורואה הכל בעיניים מבינות ומנחמות !

נכון שיש התקדמות אבל לא מה שאמרו לי שאני צריכה להשיל במשך השנה הראשונה...וראיתי את סופה מגיע וניבהלתי...

אבל הבנתי שכל אחד והקצב שלו, ובסופו של דבר, אגיע למטרה ואז תהיה בעיה עוד יותר גדולה : לשמור עליה ...

סתם סתם !!!!

הכל כבר בסדר ואני שמחה שכתבתי כי החזרת אותי בזמן , וכן, יש ירידה , ואני עובדת על זה, כל יום קצת ואני מרוצה שאני מתמידה אבל זה באמת מייאש שזה נעצר כבר כמה חודשים טובים !

אני מודה לך מאוד רז, על התמיכה והעידוד התמידים, מתי שרק צריכים, אתה כאן, תמיד !

מלי כל הכבוד לך !

את עוד לא שם אבל כבר מבינה את הדרך ועוד מפיצה אותה , מעודדת ומייעצת !

אין עליך !

מאחלת לך להצליח ושהכל יעבור לך בשלום !

תמיד שמח לעזור אבל את זו שעושה את העבודה הקשה.. לא אני..
אני גם שמח שרשמת ושיתפת את כל החברים לקבוצה ושכולם תרמו מנסיונם.

כל אחד יורד במשקל בקצב שלו, זו לא תחרות..
עדיף לאט ובטוח.

צעדים קטנים וברי השגה. כך מגיעים למטרה לאט לאט

יוא פרי, התרשמתי מאוד מהיכפתיות וההבנה ובעיקר מהדרך שעלי לעשות וכעצתך, אפנה לטיפול של פסיכוטתפיסט כי פשוט חבל לי לפספס וליפול למקומות כואבים ולא מועילים !

מודה לך מאוד על תשובתך המושקעת והברורה לי !

מאחלת לך המון הצלחה גם וחג פסח שמח !

מרלן נפלא שהעלת את הנושא הזה.
חשוב שאלה שבתחילת הדרך...
או אלה שלפני הניתוח ( כמוני ) ידעו את האמת.
"הניתוח הוא לא פתרון קסם"
ציטוט מדברי חברתי שעברה ניתוח שרוול
- אחרי הניתוח רזתה המון 55 ק"ג - אחר כך העלתה 22 ק"ג. כשלא היה לה כוח נפשי,
-ושוב רזתה - 25 ק"ג , כשתפסה את עצמה.
עוד אמירות מפי חברתי:
"הניתוח הוא לא דיאטה - והניתוח לא עושה דיאטה"
"האדם המנותח הוא זה שאחראי על שמירת המשקל"
ובכל זאת למה ניתוח?
כי ממשקלים גבוהים מעל 100 אי אפשר לרדת לבד.....
צריך משהו לעזר - הניתוח בא לעזור.....
ועם מעלים משקל אחר הניתוח. מתחילים דיאטה ממשקל נמוך יותר ממה שהיינו בהתחלה.

ושוב מרלן תודה שהעלת את הנושא... אני בטוחה., שתצליחי לתפוס את עצמך...... ולשמור על המשקל שתרצי