עזבי עכשיו את מה נורמאלי ומה לא..אל תתעסקי בשאלה הזאת.
האם את רואה את היצורים האלה?
איך הם נראים?
למה הם עוקבים אחריך?
חשוב שתעני על השאלות האלה.בלי להתבייש, לכל אחד מאיתנו יש את ההסטוריה שלו

היי ג'ואי,
זה קורה רק שאת הולכת לבד ברחוב? מי עוקב אחריך? איך את יודעת שהם יצורים בידיוניים ולא אנשים רגילים?

כעיקרון אני חווה משהו מאוד מאוד דומה.

את גם רואה את היצורים האלה? את יכולה לספר מה הם עושים? מאיפה הם באו ולמה?מה שנקרא את יודעת את ה"ההיסטוריה" שלהם?

זה קורה בדרך כלל כשאני לבד (בבית, ברחוב..), ובחושך גם כשאני עם אנשים.
זה יצורים בדרך כלל מסרטים בידיוניים שראיתי, עד כמה שזה נישמע ילדותי זה מאוד מפריע לי כי בגיל כזה אני חושבת שכבר הייתי צריכה לעבור תפחדים האלה. אני לא ממש רואה אותם אבל הדימיון שלי משטלת עליי ואני מדמיינת שהם מאחורי והם רוצים להרוג אותי. אני ניכנסת ישר לפאניקה והנשימה שלי מתחילה ליהיות מוגברת.
אני לא לוקחת תרופות, ניסיתי רק פעם אחת בחיים שלי נייס גאי וגם זה היה לא מזמן אז אני לא חושבת שיש לזה השפעה כלשהי.
עכשיו אני בת 16 ואני חווה את הפחדים האלה מגיל 8 וזה רק הולך ומתגבר משנה לשנה .

ג'ואי,
אם תארת נכון את המצב שלך הרי שאת לא רואה!! בעצם את היצורים נכון?
המאובחנים בסכיזופרניה ממש רואים את הדמויות שלהם..ראיה כמו ראיה פיסית..לכן חשבתי שהיות והתגובה שלך היא מעיין התרגשות ודפיקות לב מוגברות אז רוב הסיכויים שאת חושבת את המחשבות האלה בכדי להגביר את האנדרנלין( גורם להתרגשות, ודפיקות לב מהירות)...זה קורה לי בפארנויה לדוגמא... אני מכניס לעצמי מחשבות פראנוניות בכדי להריך אנדרנלין בגוף...אני מכור אליו.....
CBT זו שיטה שמתרגלת את החשיבה, יחד עם מטפל מגיעים לסיבות האמיתיות למחשבות שלך וכך מלמדים אותך לשנות את החשיבה עד להעלמות התופעה...
כמובן שישנן עוד שיטות.
תכתבי לי אם יש אמת בדברים שלי
שי

יכול ליהיות אני עושה את זה בתת מודע, כי אני לא בידיוק שולטת בזה. אני פשוט יכולה ללכת ברחוב ולעבור ליד סימטה ולהרגיש כאילו עוד דקה הצל שראיתי\דימיינתי יתקוף אותי. או שאני ניכנסת לביניין שלי ועולה במדרגות ופיתאום אני מרגישה תחושה שיש מישהו מאחורי והוא רודף אחרי, אני פשוט מתחילה לרוץ בפניקה עם תחושת חניקה של דמעות ופחד.

דרך אגב, התחושות האלו מאוד טיבעיות, גם אני מרגיש אותם ולדעתי כל אחד.אומנם לא יצורים יתקפו אותי אבל משהו כן...זה החושך והסמטה יוצרים את זה....זה כמו שתראי סרט ויראו לך סמטה חשוכה..אין לך מה יקרה אבל את כבר בהתרגשות ובדפיקות לב , נכון?

כן, כשאני ניכנסת למקום חשוך אני מכינה את עצמי מראש שמשהו הולך ליקפוץ עלי בין עם זה דמות דימיונית ובין עם זה איזה רוצח או אנס. אני יודעת שדבר כזה יכול ליקרות בסיכויי של 1 למיליון אבל זה עדיין מלחיץ והראש כאילו כבר מוכן.

אוקי כאן בא ההבדל בינך לבין אנשים רגילים.
אנשים רגילים גם הם יתמלאו יתרגשות ובדפיקות לב אבל ההגיון אומר להם שזה לא יתכן והם נרגעים קצת.אצלך לדעתי את אוהבת את ההתרגשות והפחד ( למרות שאת מפחדת ומזיעה) וממשיכה אותו..למען האנדרנלין.
זה כמו שיש כאלה שמכורים לסרטי אימה...האנדרנלין מושך אותם.
ברגע שתפנימי שאת מכורה לאנדרנלין זה חצי פתרון...ברגע שאת נתקלת בסיטואציה כזאת תגידי לעצמך ..שניה..אני גורמת עכשין לעליית האנדרנלין ואנילא רוצה אותו ותראי איך מייד תירגעי

דיון מעניין בנושא סכיזופרניה. הקפצתי. אגב ג'ואי, אם את עדיין פה אחרי 5 שנים וכיום את בת 21, זה כבר עבר המחשבות האלה?