למה כדאי לטבעונים 
לאכול בסטייקייה



רחל טל שיר



איך משיגים מנה צמחונית או טבעונית במסעדות 
קשוחות, אדישות או עוינות



אפתח בגילוי מביך וכלל לא מפתיע: הדרך הקצרה והאפקטיבית ביותר להצליח להזמין מנות טבעוניות או צמחוניות גם במסעדות קשוחות ואדישות היא להצהיר על אלרגיה (גם אם זה לא המינוח המדויק) למוצרים מהחי. אבל זאת כמובן רק דרך אחת לקבל אוכל טבעוני או צמחוני במסעדה שאינה רגילה להציע אפשרויות כאלה ולעתים קרובות צוותה כלל לא מבין על מה ולמה יש בין הסועדים אנשים שמתנזרים ממוצרים מן החי.



כל צמחוני או טבעוני שמיטלטל בדרכים, אם לצורך חופשה קצרה או ארוכה, אם בנסיעת עבודה מעיר לעיר ואם משלל סיבות מגוּונות, מכיר מצבים שבהם לפחות כמה מן הארוחות מתרחשות במסעדה ורבים הסיכויים שלא בכולן יהיו אפשרויות טבעוניות או צמחוניות, בוודאי לא למהדרין. הנה כמה פעולות מומלצות בדרך להשגת מנה מתאימה גם בטריטוריות לא ממש ידידותיות.



שאלות מקדימות. לפני שמזמינים מומלץ לשאול כמה שאלות כלליות. כל אחד יודע איפה עוברים הגבולות האדומים שלו, על מה הוא מוכן להתפשר ועל מה לא. את שלב השאלות המקדימות כדאי לייחד לסעיפים שעליהם לא מתפשרים בשום אופן. למשל - האם המרק מתבשל עם ציר בשר או עם ציר ירקות? באיזה שמן משתמשים במטבח להקפצה ובישול של ירקות? האם הלחם מכיל מוצרי חלב או מוברש בביצה? האם הפסטה מכילה ביצים? מה מכיל הרוטב לסלט? האם משתמשים בחמאה? ההמשך תלוי בתשובות. במקרה של טבעונים שהם גם בריאותנים כדאי לזכור שהעובדה שמנה מכילה רק ירקות אינה אומרת שהם לא מטוגנים. כדאי לברר. לצמחונים שהם גם בריאותנים כדאי לזכור שהעובדה שהלזניה לא מכילה בשר לא אומרת שסוג הגבינות המוקרמות וכמותן אינם פצצת כולסטרול. שווה לחפור.



אסרטיביות מנומסת. נניח שנכנסים לקפיטריה והתפריט מציע כריך מפתה של ירקות שורש צלויים עם מוצרלה. לא מספיק לבקש אותו בלי הגבינה. מומלץ לשאול אם הלחם מרוח ובמה. ועוד שאלות: האם הירקות ניצלו בחמאה? והאם הלחם זוגג בביצה? ועדיין אחרי כל השאלות האלה הכריך עלול להופיע כשהוא חובק בתוכו חביתה דקיקה שכלל לא נזכרה בתפריט. לכן, אם זה חשוב, כדאי לטרחן את המלצר מראש ובמלוא הנימוס שניתן לגייס לפרט באוזניו את כל המרכיבים שטבעונים נמנעים מהם.



חיוכים. זה לא כל כך נעים לבלבל למלצר את המוח ולפרט רשימה ארוכה של רכיבים פסולים כאשר שאר יושבי השולחן מאזינים ומחכים לתורם. ובכל זאת אין מנוס מלהזכיר את הבעיות העיקריות: בשר (כולל עוף. זה לא מובן מאליו), דגים, מוצרי חלב (מוטב לפרט: קצפת, גבינה, חמאה), גבינה ודבש (לטבעונים מתקדמים). אין טעם להסתפק בהצהרה \"אני טבעוני\" מפני שרוב האנשים לא מבינים את משמעותה. הרבה יותר אפקטיבי להגיד \"אני צמחוני שנמנע, בנוסף לבשר, גם ממוצרי חלב, ביצים, דגים ועוף\". שווה לנסות. חלק מיושבי השולחן, גם המלצר, עלולים להגיב בפרצי צחוק, גם בהערות מעליבות. מה עושים? מחייכים בהבנה.



תודה. יכול להיות שאחרי כל ההסברים והבקשות, מה שתצליחו לקבל יהיה בסך הכל תבנית של תפוחי אדמה צלויים או קערת אורז. זה מה שהמטבח יצליח, בתחבולות ובהרבה מאמץ, לייצר למענכם. במקרה הטוב יעוטרו המנות במעט שמן זית ועשבי תיבול. נשמע מאכזב? במציאות פי כמה. ועדיין ראוי להביע תודה. האכזבה אולי גדולה, אבל המאמץ מצד המטבח להוציא מנה לא רגילה מבקש הערכה.



שובע מתון. לא כדאי להגיע למסעדות כאלה מורעבים. הרעב טבעו להוציא מהכלים. כדאי להצטייד בפירות יבשים ובאגוזים ולאכול מהם לפני הנחיתה במסעדה שאינה ידידותית לטבעונים ולא מתכוונת להיות כזאת.



נשימה עמוקה. קורה שאין ברירה וכל טבעוני, לפי אמונותיו וטעמיו, בוחר להתפשר על כמה רצועות גבינה או פיסת דג. לא קרה כלום. זאת רק ארוחה אחת. במקרים כאלה אין טעם להתקטנן ולהוסיף לחקור על רכיבי הרוטב ועל טיב הלחם. זה מה יש. ככה זה עכשיו. בדגש על ההשתנות והארעיות.



מגבלות רפואיות. זאת, כאמור, שיטה מצוינת להצליח להפיק גם ממטבחים קשוחים מנות טבעוניות. פשוט מצהירים על אלרגיה למוצרים מהחי. במקומות רבים זה עובד הרבה יותר טוב מאשר הצהרה על טבעונות. במקומות רבים מגלים הרבה יותר סובלנות והבנה להוראות הרופא מאשר לצו המצפון. לא כל כך נעים לשקר, גם לא מומלץ, אבל יש מקרים שבהם הודעה קצרה על מגבלות רפואיות חוסכת נאומים ארוכים וגם אי הבנות. בהרבה מקרים הגישה לשמע הצרות הרפואיות מתחלפת מבוז קל לדאגה כנה.



להעדיף סטייקייה. לפחות בישראל עדיפות במקרים רבים הסטייקיות על פני מסעדות יומרניות ומוקפצות. בכל סטייקייה אפשר לקבל סלט קצוץ וטחינה - גם טעים, גם בריא וגם טבעוני. האופציה הזאת מייתרת את כל הסעיפים הקודמים, שלא מתאימים לכל אחד ולא בכל מצב.



להתכונן לתקלות. ולסיום וידוי קצרצר ולא מזעזע: זה קרה לי בנסיעת עבודה עם עוד כמה אנשים. החלטתי לעשות כמיטב יכולתי כדי לזרום ולא להעיק. כשנכנסנו לעת ערב לסטייקייה סמוכה לתחנת דלק פינטזתי על סלט וטחינה. אבל המלצר אמר שהטחינה נגמרה, והסלט, הוא הוצג ליד הקופה מאחורי מסך זכוכית, נראה תשוש כמו מישהו שנחתך השכם בבוקר והתעלף כמה פעמים מרוב חום. מצוידת בכל העצות שלמעלה התחלתי לתחקר את המלצר. הוא המליץ על החציל, שכל מה שיש בו זה חציל שניקלה ונמעך. הזמנתי ארבע מנות (קטנות, מאלה שמונחות בצלוחיות במקרר התצוגה). בסוף הארוחה הרגשתי די רע. ביקשתי מהמלצר לברר במטבח מה הכיל החציל והוא חזר זורח: \"כמו שאמרתי – טבעוני לגמרי. רק חציל ומיונז\".