ניסיון להתחיל,



אז פתחתי את הקבוצה הזאת באופן טכני לפני קצת יותר משבוע, זאת לאחר שחיפשתי קבוצת תמיכה לנשים הסובלות ממיומות (שרירנים) ברחם כפי שאני סובלת מהן כבר תקופה ארוכה. להפתעתי לא מצאתי קבוצה שעוסקת בנושא זה או אפילו בנושא קרוב לזה. זה מפתיע כי תמיד מדברים על כך שזאת תופעה מאוד שכיחה וכשאני כן מעלה את הנושא במקומות שונים, תמיד יש תגובות של מישהי שסובלת מזה או מישהו שמכיר מישהי..



אז למה כמעט ולא מדברים על זה?

יכול להיות שלמרות השכיחות של התופעה אין לזה מספיק מודעות.

אני למשל את קיום המיומות גיליתי לפני יותר משנתיים אבל רק בחודשים האחרונים התחלתי לנסות למצוא להן פתרון. הסיבה לכך היא שאז, כשעשיתי את בדיקת האולטרסאונד והבודקת אמרה לי שמדובר בשרירנים לא ממש הבנתי על מה מדובר ואני מודה שלא ייחסתי לזה חשיבות. אז גם לא ידעתי שיש דרך לטפל בזה ושגלולות הן לא באמת טיפול לתופעה. גלולות יכולות רק להקל על הסמפטומים אבל הן לא מונעות את המשך הגדילה של השרירנים ובכלל גלולות בפני עצמן הן דבר לא ממש בריא בלשון המעטה.

ועדיין נראה שרוב הרופאים נותנים למטופלות גלולות או טיפולים תרופתיים אחרים שישתיקו את הבעיה אבל לא באמת יפתרו אותה.

לכן בחודשים האחרונים חיפשתי רופאים שמתמחים ספציפית בנושא של מיומות וכך הגעתי תחילה לרופא שנמצא בעיר אחרת, רחוק מאיזור המגורים שלי אבל סוף סוף הציע לי פתרונות ממשיים ולא רק גלולות.

כרגע אני מתלבטת בין שני סוגי טיפול אפשריים: צנתור המיומה הגדולה, הבעייתית, טיפול שעשוי בעיקר להקל על הדימומים הכבדים ואולי גם להקל על כאבי המחזור.. או ניתוח לכריתת רחם. זאת מכיוון שאני כבר לא רואה את עצמי מביאה עוד ילדים בעתיד כך שחבל להשאיר את הרחם ולסבול סתם.

אבל מכיוון שניתוח הוא בכל זאת פרוצדורה פולשנית שמצריכה זמן החלמה ארוך יותר, אני חושבת כרגע בכל זאת לנסות את הצנתור. אם לא יעזור, תמיד אפשר לפנות לניתוח.



אם יש כאן נשים נוספות שמתמודדות עם הבעיה, אשמח אם תצטרפו ותשתפו מחשבות, רגשות, התנסויות בטיפולים שונים וכל מה שעולה.