היי לכולם ,
קודם כל אני רוצה לחבק את כולם ולהגיד לכם שמה שקורה לכם זה לא קל וההתמודדות עם זה קשה ביותר .
גם אני הייתי בחורה רזה שאוכלת הכל במידה ואיכשהו עם הזמן והחוויות לא קלות שעברתי גרמו לי לאכול יותר ברמה שאני נגעלת מעצמי ושאפילו אין לי את היכולת להקיא כדי להרגיש יותר טוב . חייתי תקופה ארוכה בת שלוש שנים בחושך מוחלט ובבדידות וסבל שאני לא מאחלת לאפחד .
הרבה פעמים נפלתי וקמתי ונפלתי וקמתי בתקווה שאני אצא מזה ובאמת שניסיתי בכל דרך אפשרית . אני פעילה בספורט, בחיי חברה ,מבינה בתזונה והכל כמו שצריך אז למה זה ממשיך להתקיים?!?
בחנתי את זה מכל הבחינות והבנתי בסוף !! הרי לא משנה מה אני עושה וכמה אני משתדלת לא ליפול הבעיה היא שמדובר בסימפטום שגורם לזה להמשיך וברגע ששמים לב מה קורה לגוף במצב כזה ומכירים את הבעיה זה פוחת ופוחת וצריך להיות ממש קשוב לגוף ולעצמך בשביל לעבור את זה . אצלי זה קורה ברגע שאני לבד , חסרת עיניין ומשועממת .
אני מתחילה עכשיו תהליך גמילה כי מבחינתי זו התמכרות שרק הולכת וגדלה ואני נותנת לה כוח ומעצימה אותה . לא מגיע לי שאני אעשה את זה לעצמי מגיע לי להיות מאושרת שמחה ומשוחררת .
אני מקווה בעזרת השם שאני אעבור את זה ואני יודעת שבהתחלה זה לא יהיה קל אבל אני יודעת שאני רוצה להיות משוחררת ולא לתת לזה מקום בחיים שלי!
מאחלת לכולם החלמה מהירה והבנה מהירה ויכולת לעבוד על זה בכל הכוח כי זה לא שווה שתרגישו ככה ותהרגו את החיים שלכם .
לילה טוב :)