מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה
30/05/16 10:48
15 תגובות

חבל שהקבוצה פה לא כ״כ פעילה...



שאלה:



מישהו פה מתלבט אם להביא ילדים לעולם?

זה משהו כזה גדול ואני ובעלי לא מצליחים להחליט, בגלל ששנינו רגישים מאד מאד.

גם הילד בטח יצא סופר רגיש ועוד להביא אותו לעולם כזה....

וכל הימי הולדת והגני שעשועים שצריך ללכת איתו שאנחנו שונאים...

ולדעת שטוב לו רגשית, חברתית, שיהיה עם בטחון והערכה עצמית....

לפעמים נראה לי ״תיק״ גדול מדי ושרוב האנשים עושים בלי לחשוב/ שיהיה מישהו שיאהב אותם/ שידאג להם כשיהיו זקנים...

או פשוט כדי לא להרגיש שונים........



חתיכת החלטה....



אשמח לשיתופים, אפשר גם בפרטי...


תגובות

Polly
28/05/16 17:24

ובנוסף כל האינטנסיביות שיש אפילו בגידול אחד.

פז.
מנהל קבוצה
29/05/16 9:47

פולי, נשמע כאילו את מדברת מגרוני.
לנו יש ילד בן ארבע ושבעה חודשים כבר. התלבטנו הרבה לפני ההריון, כשעשינו רשימה של יתרונות וחסרונות אין ספק שהחסרונות גברו על היתרונות. מה גם שאני אף פעם לא הרגשתי רצון לילדים משלי ולא כ\"כ מרגישה קשורה גם לאחיינים שלי.
בעלי הגיע ממשפחה בה ההורים גרושים ואביו נשאר בארגנטינה, יש לו אח ביולוגי אחד. וגם הוא (בעלי) די רגיש אם כי לא HSP כמוני.
הוא יותר התעקש על ילד, אמרתי לו שאני מוכנה לנסות בשבילו למרות שאין דרך חזרה ואח\"כ נראה אם נמשיך. תלוי אם אתחבר לזה או לא. הרגש היה חשוב לו יותר מההגיון במקרה הזה.
אז עשינו אחד, ואני לא אשקר, זה לא היה קל. אמנם ההריון והלידה היו תקינים אבל מאוד טכניים עבורי ואני עדיין בפוסט טראומה מהלידה (אם כי היא נרגעה במקצת). לקח לי המון זמן לעכל את קונספט ה\"אימהות\" ואני עדיין לומדת.
מבחינתי לעצור עם ילד אחד. יש לי מזל שהוא ילד טוב ויחסית נוח (לא בוכה, ישן טוב ועם אינטילגנציה רגשית גבוהה אך לא מדי). וכבר למדתי איך להשיג את הקשב שלו ואיך לדבר איתו.
בעלי סוף סוף הבין למה אני לא רוצה יותר ילדים, הוא מבין שקשה לי נפשית ורגשית כי גם לו לפעמים קשה אבל אצלי זה פי עשרה בערך, הוא הפסיק להתעקש. אני אפילו חושבת על קשירת חצוצרות, כי הגלולות לא עושות לי טוב כ\"כ ונמאס מהגומי (על התקן אני לא חושבת בכלל).

השתדלתי לתמצת ולכתוב לך את העיקר, אם יש לך שאלות אשמח לענות ולפרט יותר.
אבל לדעתי אם אתם לא מוכנים אל תמהרו ותנסו להבין איך אתם מרגישים לגבי זה.
כל דרך שתבחרו מקובלת והעיקר שהיא טובה ומתאימה לכם, תשכחו מהאחרים.

בהצלחה!

אפרת_זיו
30/05/16 10:48

הי פולי. שאלה חשובה ולגיטימית. הדאגה מובנת. אבל חבל לוותר מראש. אני חושבת שאם ידועה הבעיה אפשר להיערך לה מבעוד מועד. אין סיבה בהכרח שהילד יהיה רגיש כל כך רק כי הוא ילדך. אפשר ללמוד איך לצייד אותו ולכוון אותו ולהיעזר באנשי מקצוע הן עבורו והם עבורכם כהורים. אני אישית אמא לשניים. את נושא רגישות היתר הפנמתי סופית רק אחרי שכבר הייתי אמא כך שלא היו לי הלבטים עמם את מתמודדת.

tall1
05/07/17 15:26

התשובה היא כל כך מורכבת וכל כך סוביקטיבית: א. תלוי כמה אתם יוצאי דופן, מאד משפיע על הילד... ב. אם הילד היפראקטיבי, צורח ו... הקושי של רגיש לגדלו, לפעמים מעבר ליכולת.. ג. יוצא רגיש יכול לסבול... השאלה כמה אתם חזקים ואוהבי ילדים...

אני לא מבוגרת, אני כמעט בת 17 אז אולי אין לי מילה בעניין, אבל אני חושבת שלהביא ילדים זו לא חובה, רק מי שרוצה. אולי זה מרגיש כמו, אבל זה באמת לא. ואני חושבת כמו שאמרט בתגובות: אם אתם עוד לא מוכנים, אז לא. לא חייב עכשיו. אולי בעתיד, אולי לא, יהיה בסדר.

shukiss
07/07/17 7:49

אל תביאו! אם יש ספק אין ספק.. גם כשזה מה שאתה חושב שאתה רוצה לפעמיים מבינים שההתמודדות גדולה מידי ואין איך להחזיר את הגלגל

Polly
11/07/17 12:19

צודקים... עברה שנה פלוס מאז שכתבתי ובינתיים החלטנו לא לעשות. שנינו רואים יותר מדי ״מינוסים״ לעומת ״פלוסים״. מעניין שבדיוק ביומיים האחרונים נתקלתי בנושא בטלויזיה. אתמול ברק רוצים לרקוד , שמעתי בחצי אוזן שאחת אמרה שהיא לא יודעת אם תביא ילדים ורותם סלע אמרה לה כל הכבוד שרת לא נכנעת ללחץ החברתי והיום זיפזפתי ובתוכנית הורות בערוץ 10 היה בעד ונגד. עוד אנשים חסרי הבנה אמרו שזה אגואיסטי ***לא*** להביא, איפה אתם חיים?! הלוואי וזה יכנס *בארץ* למיינסטרים כמו הומואים ולסביות - היום יותר קל לצאת מהארון מפעם.

בת.ברית
14/08/17 14:51

שלום פולי יקרה! כל ההתלבטויות שאת מעלה מובנות. איזו אחריות! איזה פחד! למה אנחנו מכניסים את עצמנו? למה אנחנו מכניסים את הילד?? איך נתמודד?? איך הילד יתמודד?? ועוד עם כל הרגישות שלנו???... הכל מובן. זה הלא נודע. יכול להיות שאם תחליטו ללדת ילד תצטרכו למצוא מעגל תמיכה מקצועי/משפחתי/חברי/בייביסיטרי אבל! - צריך רגע לעצור ולחשוב על משהו. ראשית - הורים רוצים לחסוך טראומות מהילדים. אך חשוב שכל הורה ידע (לא רק הורים רגישים מאוד) שהוא לא יכול בהכרח לחסוך טראומות מילד. את זאת למדתי מהמורה הרוחני אמיר כ"ץ. האם זו סיבה לא ללדת אותם? הולדת ילד זו יצירה מאין כמוה. אנחנו "יוצרים", ונותנים הזדמנות מופלאה לחיים משל עצמם להיווצר. נשמה של ילד נמצאת למעלה באיזה היכל ובוחרת בך להיות ההורה שלו. אם לא תתני לו את ההזמנות לרדת הוא (ואת!) סוג של פוטנציאל לא ממומש. יש מקום של - אני הורה מפוחד ואחראי ולא רוצה שלאף אחד לא יהיו דברים קשים בחיים. אבל יש צד בהולדה שטומן בחובו מתנות אדירות בהולדה ובהמשכיות. זה גם אור גדול מאוד! מספרים על מלך יהודי שהיה בתקופת הנביאים שהיה צדיק וישר ושמו חזקיה. חזקיה ראה ברוח הקודש שעומד להיוולד ממנו בן רשע. הוא בחר לא להנשא כדי לא להכנס בכלל לברוך הזה. בא אליו הנביא ישעיה ואמר לו שנגזרה עליו גזירה בגלל הבחירה הזו שלו. ענה לא חזקיה המלך שהוא לא מתחתן בגלל שהוא ראה ברוח הקודש שעומד להיוולד ממנו בן רשע! ענה לו ישעיה הנביא: "אין לך עסק בניהול העולם ע"י הקב"ה, אתה צריך לעשות את המוטל עליך". חזקיהו התפלל לביטול הגזירה. תפילתו נענתה, הוא התחתן ואכן נולד ממנו בן רשע. אפילו במצב כזה צריך להבין שאנחנו צינור. לא אני מנהלת לבד את העולם. אני צינור. הרבה פעמים כשאנשים מתלבטים אם ללדת ילדים הם חושבים מאוד על הכאן ועכשיו. על כמה קשה השנים הראשונות. אבל לא תרצי בעתיד הרחוק ממשיך? ילדים משלך? נכדים? מישהו שיעזור לך בשנות הזיקנה? נתינת אהבה ללא תנאי? זה הזמן לבחור בזה! כשאת עוד צעירה! אינני באה לומר שזה קל. אינני באה לומר שאין התמודדויות. אני בסך הכך מזמינה אותך להסתכל על זה מפרספקטיבה קצת יותר רחבה. כמו שהלא נודע טומן בחובו דברים מפחידים, אולי הוא גם טומן בחובו דברים נפלאים?... אולי כדאי לתת צ'אנס לחיים ואהבה. כתוב איפשהו שנשמה של אדם הוא "חלק אלוה ממעל ממש". הקב"ה כביכול לקח חלק "מעצמו" והכניס את זה לתוך גוף. זה ללדת פיסת אלוקים. וואו. (אני רוצה לסייג את האמור לעיל - אם את מבחינה פסיכיאטרית ונפשית במצב קשה כמובן שצריך להתייעץ עם מומחים ולחשוב היטב על הנושא. כל התגובה הזו מכוונת לאנשים בריאים. גם אם רגישים.) אם יהיה שינוי כיוון נראה לי שכדאי יהיה לעשות התכווננות פנימית של מעגל תמיכה ולימוד. לדעת שיהיה עם מי להתייעץ זה טוב. ללמוד על זה זה טוב. לדעת לטפל בעצמך תוך כדי זה טוב. ובחרת בחיים. באהבה גדולה!

Polly
20/08/17 12:47

אנחנו במצב נפשי טוב אבל עצם הרגישות הגבוהה של שנינו, ואנחנו יודעים כמה לא קל בעולם בכלל ולאנשים רגישים מאד- עוד יותר, זה מה שיוצר את הספק. ברור שהילד רק ירוויח כי שנינו רגישים מאד ונהיה אמפתיים ונדע לדבר בשפה שלו. (קשה לי להאמין שיצא לא רגיש מאד) בגדול, זו החברה וכל הדברים השליליים שיש בעולם, זה לא שאנחנו לא רוצים ילדים, אנחנו לא רוצים בגלל כל האלימות שיש ורוע ושנאה - אי אפשר לגדל ילד בבועה. ואנחנו ממש לא חושבים רק על השנים הראשונות, חשבנו לעומק, כמו שאנשים רגישים יודעים, על ההמשך, גיל ההתבגרות הידוע באכזריותו וגם בהמשך. כן, למה להביא ילדים אם כל אחד בסוף יוצא מצולק/ שרוט ממשהו שהוא עבר בין אם מההורים ובין מהחברה. אז להביא ילדים כדי שיהיה מישהו שיטפל בנו בזקנתנו? זה אגואיסטי. ואני יודעת מה זה ילדים, יש לי אחיינים.

בת.ברית
24/09/17 11:32

אוקי, טוב, אז אולי זה "אגואיסטי" ללדת ילדים בשביל שיטפלו בך בשנות הזיקנה..., ובאמת יש גבול כמה אפשר לגדל ילד בבועה. אין ספק שהעולם ומה שהוא טומן בחובו זה חלק מהחיים. אבל! בזה שאתם לא יולדים ילדים אתם לא רק מונעים ממנו את הרע. אתם גם מונעים ממנו את הטוב! אבא של משה רבינו, עמרם שמו, ראה את כל הרוע שהיה בעולם סביבו. רק רע, רע ורע. עבדות, רציחות של תינוקות, השפלות וכו וכו. (מצב הרבה יותר גרוע מהיום...) אחד מגזירותיו של פרעה היה להשליך ליאור כל בן זכר שיוולד. הוא התגרש מאישתו כי אמר למה ללדת ילדים לתוך עולם כזה?... וכך עשו גם תלמידיו. ראתה ביתו מרים מה עשה ואמרה לו - "פרעה גזר רק על הזכרים, אבל בזה שהתגרשת מאמא ואתה ותלמידיך לא יולדים ילדים גזרת גם על הזכרים וגם על הנקבות! שמע זאת עמרם, חזר להנשא לאישתו יוכבד וחזרו תלמידיו ונישאו שוב לנשותיהם. ולעמרם ויוכבד נולד... משה. נכון, בן זכר. עמרם לא ידע מה יהיה מחר. איך יסתדרו? הוא כנראה לקח בחשבון שאולי הבן שלו ושאר תינוקות עוד ירצחו. אבל הוא עשה כלי לטוב. נכון, גם לנקבות שתקבלנה חיים אבל גם לטוב יותר גדול שיכול לבוא לעולם. וכמה מדהים לראות שטוב גדול אכן בא! יצאנו ממצרים! נגאלנו בגאולה מופלאה! משה רבינו הוא, הוא נהיה למושיעם של ישראל! מה היינו עושים בלעדיו??? אין לי מושג מה יהיה מחר ואפילו לא היום. אולי יהיה ממש ממש טוב? אולי העולם יגיע לכדי תיקון וגר זאב עם כבש? אולי הילד שלך בעצמו ייתן טוב לעולם? ואולי העולם צ ר י ך א ו ת ו ? ? ? בזה שאתם לא יולדים ילדים אתם לא רק מונעים את הרע מפניו. אתם גם מונעים את הטוב מפניו. ולא להוריד את הילד שלך לעולם, עם כל הטוב שהוא יכול ל ת ת , האין ז ה אגואיסטי?... אני נזכרת שבספר אדם רגיש מאוד היא מתארת איך בא אליה לקליניקה מטופל רגיש מאוד שתיאר לה כמה קשה לו לעבוד במשרת ההוראה שהוא עובד בה בגלל הרגישות שלו. הוא אמר לה שהוא חושב לפרוש ולעבוד במשהו אחר. באופן שהפתיע אותי היא דווקא שיכנעה אותו להמשיך לעבוד במשרה הזו בגלל שעצם העובדה שאדם רגיש מאוד נמצא במערכת החינוך הינה מתנה גדולה למערכת ולתלמידים! נכון, לא קל, אבל יש פה ערך מוסף! (התמונה היותר רחבה...) אני מרגישה שיש פה עיקרון דומה עם ילודה של אדם רגיש מאוד בעולם שלנו. כמה הוא יכול לתת! בפרט שיש סיכוי מאוד גבוה במקרה של ילד שלכם שהוא יגדל בסביבה תומכת מאוזנת, מצמיחה ובריאה. לכל אדם שבא לעולם יש תפקיד מיוחד. תני צ'אנס לילדייך למלא את תפקידם המיוחד!! בהצלחה גדולה יקרה!

בת.ברית
24/09/17 11:47

ועולה לי עוד שאלה - אולי זה אישי את כמובן לא חייבת לשתף. אבל האם הילדות שלך הייתה קשה ולא תומכת? איך היו ההורים שלך\כם? האם הם הצמיחו רגישים כמותכם? או ההפך?

Polly
22/10/17 22:12

הילדות שלי ושל בעלי היתה נורמטיבית לגמרי. לא הבנתי את השאלה את מתכוונת אם אחיי רגישים? במידות שונות לא כמוני.

שילה5
12/11/18 21:02

אני צעיר בן 20 אבל הספקתי ללמוד קצת על הנפש. והיו לי תקופות שהרגישות הייתה מפריעה לי עד כדי שיתוק. אבל למדתי שיש לי יתרון ענק עם הזמן הצלחתי יותר לקבל את עצמי לקחת את הטוב שבזה. להגיע ללב של הרבה אנשים שהיו צריכים את זה להשתתף איתם בכאב שלהם להרגיש את הכאב שלהם ולהיות פתוח לזה להיות במקומות ולהגיב לכל אחד בטון שהוא צריך ביחס שהוא צריך.. עדיין יש תקופות שאני לוקח צעד אחרונה מתכנס בתוך עצמי אבל זה בסדר, צריך לדעת לעצור לאסוף כוחות ולהמשיך להאיר. כשלומדים את זה לקבל את זה בתור תכונה טובה זה עולם אחר ומדהים העולם הופך הרבה יותר רגיש ומאיר הכל קורה בצורה שקטה ועדינה לא בצורה צעקנית ואגרסיבית העולם מחזיר כמו שנותנים לו ואני חווה את זה על הבשר יום יום.. איך שאני מתנהג ככה חוזר.. אז לגדל ילד לעולם כזה אם פוטנציאל לכלכך הרבה רגש ועדינות שחסרים בעולם להיקשר לילד כזה שהוא חלק ממכם יכול לרגש עד כדי דמעות וזה פיספוס לכם ולסביבה. אין סיבה אמיתית או מוכחת שתאמינו שיצא מיזה יותר סבל מאושר אי אפשר להוכיח את זה. הכל פחדים ודמיוניות. וחוסר אמונה בטוב שבכם ובעולם ;)

אפשר גם לאמץ ילדים, יש לי הרבה בעיות נפשיות וגם קצת פיזיות, אני עוד צעירה אבל אני מתכננת לאמץ ילדים מתישהו בעתיד

אוי כבר הגבתי פה בעצם שכחתי מה השם שלי אופס