ומאז התחילו צרות. בקיצור: בצילומי רנטגן בשבוע ראשון בטראומה ראו רק דלקות ניווניות קשות בע"ש תחתון ומותן. עם הגבלה בתנועה .עקב החמרה קשה נשלחתי למיפוי עצם שם אובחנו שברים ברכס האגן, בצלע מימין וניוון קשה מאוד בפרקי הידיים. בהמשך קיבלתי טיפול באסותא ברדיולוגיה פולשנית תחת CT (דר בן שושן) שהיטיב את המצב. כעבור חצי שנה בערך כבר יכולתי פחות או יותר לחזור לפעילות רגילה שלי (שכוללת פעילות מאוד מחושבת ובריאה אותה הרכבתי בעצמי מתוך ידע עצום שלי). אלא שבשל הזמן הארוך שעבר עד שאובחנו השברים נשארתי עם בעייה מצד שמאל (הדומיננטי שלי) של הירך ,אותה הנוירולוגית שלי קבעה כ MERALGIA PARESTHESIS שזה הוקל כעבור זמן. בלי טיפול, רק פעילות גופנית. כעבור זמן הופיעו אותן תחושות במפרקי הרגליים ובנוסף תחושות של חום מעל כפות הרגליים על הקשת. לא יכולתי לנעול שום נעליים. יכולתי רק ללכת יחפה שאז הכל היה בסדר. מזה הסקתי שרק הנעלה שלא מגיעה לקשת אפשרית עבורי ובאמת זה מקל. כדורים וזריקות בעבורי זה OUT משום אלרגיות קשות לחומרי השמוש שבהם.

לפני 3 שבועות נפלה הדלת של הבגז (ברוח חזקה) על פרק היד השמאלית שלי (הדומיננטית) - בטראומה בזבולון ראו ברנטגן התפרצות קשה של דלקת פרקים (כנראה כללית) וכתוב שם: GOUT OR PSEUDOGOUT והופניתי להמשך טפול. קשה לתאר את ההמשך, אבל אומר רק זאת: אין השנה תורים לראומטולוג בארץ בכלל, גם לא באופן פרטי. בכל מקום נאמר לי להיות בקשר אולי יהיו ויתורים. [

ואני חיה בסיוט, כיוון שבלילה אני מתעוררת לפחות פעמיים שלוש מכאבים. ומשנה תנוחות. ובבוקר אני כמו סלע. במשך כשעה וחצי. נאלצתי להאיט בפעילות בהרבה דבר שגומר אותי גם נפשית וגם גופנית. אני לא יודעת ממי אני יכולה לקבל הפניה לאבחון? מגיע לי MRI ומגיע לי לפחות בדיקת מפוי עצם (שמנסיוני הקודם הבדיקה הבינה בשברים והצילה את האגן) ומגיע לי לפחות בדיקות דם עמוקות יותר מהרוטינה. ובמיוחד אני לא יודעת איך להגיע לרופא ראומטולוג , עם כל הבטוחים שיש לי ואפילו בלעדיהם - אלא שאני נתקלת באות תשובה: אין תורים השנה. ובינתיים הסבל שלי קשה ואני פוחת שבסופו של דבר , בלי אבחון , אגיע לכסא גלגלים. אנא מכם תוכלו ליעץ לי מה לעשות??
ברוריה