כמוניבני משפחה מטפליםעומס נפשי עקב נתק מאמא

עומס נפשי עקב נתק מאמא

26/06/17 10:21
5 תגובות
שלום,
אני בנתק בשנה האחרונה מאמא שלי מסיבות רבות, הגעתי למסקנה שיחסים שלי איתה רעילים עבורי והכי בריא יהיה בשבילי לנתק איתה יחסים, אני רק מקפידה שהילדות שלי יפגשו איתה מדי פעם. העניין הוא שמאז שהתנתקנו אני מלאה כלפיה ברגשות שנאה (מילה קשה אך לצערי הכי מתאימה פה וחשבתי על זה רבות) וברגעים שאני לבד עם עצמי, אני בעיקר עסוקה בלא להאמין איך אמא יכולה להתנהג ככה לילד שלה וברצון משווע לעשות לה רע לפחות באותה מידה. ברור שהמצב הזה לא יותר טוב עבורי וכל המחשבות האלה ממש "יושבות" עלי. בגדול המצב האידאלי מבחינתי היה פשוט לשכוח מקיומה אבל משהו בי לא מרפה ומלא ברצון לנקום במקום לנשום ולהמשיך בחיי שחוץ מהסיפור הזה פשוט מושלמים. כואב לי שקשה לי להנות ממה שיש לי בגלל האישה הזאת וההשפעה הזאת זו פריבילגיה שלא מגיעה לה. רציתי לדעת אם למישהו יש רעיון, תרופה, בעל מקצוע, טיפול כזה או אחר שיכול לשחרר אותי מהסיפור הזה. תודה!

5 תגובות

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
27/06/17 9:51
שלום summer80: נשמע שאת מאוד מתוסכלת ומיוסרת וכנראה שאת פגועה מאוד ממשהו שאמא אמרה או עשתה (נשמע גם כמו משהו מתמשך ולא חד פעמי). אותי זה ממש לא מפליא שקשה לך ליהנות ממה שיש לך בחייך "המושלמים" ופשוט...
שלום summer80:
נשמע שאת מאוד מתוסכלת ומיוסרת וכנראה שאת פגועה מאוד ממשהו שאמא אמרה או עשתה (נשמע גם כמו משהו מתמשך ולא חד פעמי). אותי זה ממש לא מפליא שקשה לך ליהנות ממה שיש לך בחייך "המושלמים" ופשוט לשכוח מקיומה, אני חושבת שזה בריא להרגיש (הגם שהרגשות טעונים מאוד) ולא להיות אדיש בעיקר כשמדובר במערכת יחסים עם אמא שהנה הדמות המשמעותית והבסיסית בחיינו.
ציינת שאת גם מקפידה (ולא רק מאפשרת) שהילדות שלך יפגשו אותה מידי פעם. זה מקסים בעיני, אבל למה את עושה את זה אם אמך היא דמות כ"כ שלילית והרסנית? אם בכל זאת יש בה משהו קמצוץ טוב, שהוא מספיק טוב עבור הילדות שלך, אולי מכאן אפשר לעשות איזושהי עבודה פנימית רגשית מול אמא ולראות האם יש סיכוי לשקם את היחסים ביניכן? האם זה כ"כ חסר סיכוי? האם היא כ"כ איומה? אולי תרצי לשתף מה קשה לך ולמה את מלאה ברגשות שנאה? את כותבת "עומס נפשי עקב נתק מאמא"-הנתק מכאיב לך ויש לו מחיר כבד ולדעתי הוא צריך להיות המוצא האחרון לאחר שניסית אפשרויות אחרות.
אני אשמח אם תרצי לשתף בפורום קצת יותר..........
summer80
12/07/17 14:00
ורד תודה על תגובתך, כתבתי שאני מקפידה שהילדות יפגשו איתה משום שאם זה יהיה בידיים שלה זה כנראה לא יקרה לעולם ושלום הילדות שלי בכל זאת עומד במקום הראשון לנגד עיני. היא באמת שלילית, הרסנית ובעיקר קנאית ג...
ורד תודה על תגובתך, כתבתי שאני מקפידה שהילדות יפגשו איתה משום שאם זה יהיה בידיים שלה זה כנראה לא יקרה לעולם ושלום הילדות שלי בכל זאת עומד במקום הראשון לנגד עיני. היא באמת שלילית, הרסנית ובעיקר קנאית גדולה וקנאה כפי שגיליתי זה אחד הרגשות הכי הרסניים לאדם. היא נפגשת איתן כשעתיים בשבוע ואני מקווה שבזה אני ממזערת את הנזקים. אין פה אלימות פיזית או כל חשש כזה. אני יכולה להניח שיש בה קמצוץ טוב אבל הוא מוסתר כל כך הרבה שנים שאני לא יודעת איפה הוא. כלפי לפחות. אף פעם לא היו לי יחסים טובים איתה ואחרי שנולדו הבנות היחסים השתפרו. היינו יחסית מלוכדים, ביחד עם אחותה, הבנות דודות ואחי. טיולים משותפים, ארוחות, הכל. לפני כשנה היו שני אירועים אחד אחרי השני ששינו את כל המצב. אחד היה כשאמא שלי שמרה על הקטנה שלי בת 3.5 עד 21:00 ו"שכחה" לתת לה לאכול או לשתות ולמעשה האשימה את הילדה שלא ביקשה, ואירוע נוסף היה שבוע לאחר מכן כשהייתי בחו"ל ופתאום בקבוצת וואטסאפ המשפחתית אנחנו מקבלים הודעה ממנה מלאה בקללות וביטויי שנאה כאלה ואחרים כלפי דודה שלי שגם בקבוצה. מיד כולם יצאו מהקבוצה ומאז יש נתק, אחי הלך איתה ואני ניסיתי להישאר באמצע למרות שעדיין רתחתי ממה שקרה עם הבת שלי שבוע קודם. כאשר באתי אליה בטענות על הסמס ההזוי הזה, היא החליטה שאני לא איתה כי דודה שלי הסיתה אותי נגדה. מאז דודה שלי היא האשמה בכל צרות העולם ובזה שאנחנו לא בקשר טוב, הסירה מעצמה כל אחריות וזהו. באיזשהו שלב הבנתי שממש באותה תקופה היא הפסיקה באופן מיידי לקחת כדורים (נדמה לי ציפרלקס) ואני חושבת שיש קשר לסיפור.
בקיצור, ממש טלנובלה אבל מהחיים :)
יש לציין שאני בקשר מצוין עם דודה שלי ובנות הדודות שלי, תמיד הייתי, ואני יודעת בוודאות שאמא שלי במקום להיות חלק מהעניין פשוט מקנאה כבר שנים.
cocuta
28/06/17 18:28
סאמר שלום, אולי תוכלי לקרוא את תגובתי לקשייך עם אמך כפי שכתבת בדיוק בנושא זה בפורום חרדה ודכאון. אני מקוה שזה יעזור מעט.
summer80
12/07/17 11:55
כן, תודה רבה
ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
13/07/17 23:29
שלום summer80: תודה ששיתפת ואני מתארת לעצמי שלא היה לך קל להעלות את הדברים הכואבים שכתבת, מאידך בשונה ממה שכתבת בפעם הראשונה או יותר נכון לומר בנוסף ציינת גם כמה דברים חיוביים: "אחרי שנולדו הבנות היח...
שלום summer80:
תודה ששיתפת ואני מתארת לעצמי שלא היה לך קל להעלות את הדברים הכואבים שכתבת, מאידך בשונה ממה שכתבת בפעם הראשונה או יותר נכון לומר בנוסף ציינת גם כמה דברים חיוביים: "אחרי שנולדו הבנות היחסים השתפרו היינו יחסית מלוכדים, ביחד עם אחותה, הבנות דודות ואחי. טיולים משותפים, ארוחות, הכל". זה לא דבר של מה בכך, את מדברת על לכישות (זה מעבר לקשר של בלית ברירה), את אומרת שכאשר הבנות שלך נולדו משהו נפתח ביחסים שלך ושל אמא. את כמובן מדברת על דברים נוראים שאמא עושה, מצד שני אולי יש לה גם מעט דברים טובים. גם הקנאה שדיברת עליה היא סוג של רגש ואם אמא מקנאת ביחסים שלך עם הדודה זה מראה על הרצון שלה להיות משמעותית ואהובה אצלך הגם שהיא עושה זאת בדרכים לא טובות. אולי כן יש מקום לדבר על הדברים, לפתוח ערוץ תקשורת. עובדה שהיה פעם רע ונהיה קצת יותר טוב, אז אולי גם הפעם. אגב, אם חשוב לך מאוד שהבנות יהיו בקשר עם הסבתא תחשבי גם על המודל שלהן לגבי יחסים בין אם לבת שמתגלם בקשר שלך עם סבתא שלהן. אגב קשר חיובי וסביר לא צריך להיות ללא גבולות וללא אפשרות לומר מה מפריע לך ומה קו אדום אצלך ולהיות אסרטיבית ומחוברת לרצונות שלך. דווקא לקיים קשר בתוך קושי כזה זה אתגר וליצור נתק זה פתרון "פשוט מדי" על אף שאת תיארת דווקא את הקושי שלך להרפות ולשחרר-מה שמוכיח שזה רק פשוט לכאורה, אבל לאורך זמן זה תובע מחיר כבד מדי.

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית פעילה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).