מנהלי קהילה
קשב וריכוז באנשים אם הרבה מוטיבצייה שגורם לתקיעה חברתית ולכל הוואיי החיים
אני מגיל קטן היו לי קשיים ביטויים מבחינת הבעה בשיתוף חברתי ולהגיב בזמן המתאים לדברים המתרחשים
בחברה הן בלימוד הן במשחקים בהפסקות והן בכללי .שהחברה ראו שאני שקט וחשבו שאפשר לעשות ממני כל דבר אפשרי .
ואני ראיתי זאת מהבפנים שלי והיה לי קשה להגיב עקב מחסום פנימי שהקשה עליי בלהגיב
ותמיד רציתי לפרוץ את המחסום הנוראי הזה
ואמרתי לעצמי בשקט אם אני יפרוץ את זה אני בטוח במאה אחוז שאני ייפתח לעצמי ..את העצמי האמיתי שלי
ואני יפסיק להיות תלותי וכביכול מסכן בפניי החברה הממסכנת האכזרית ..אוליי ללא מודע ..אבל זאת ראייתי והתובנות שלי לאורך כל גטו החיים המוסגר הנוראי הזה
אני כיום בן 25 קרוב ל26 עברתי חיי משפחה שלא מאחל לאף אחד חיים כאלה ..אין זאת בכתיבה הדבר הוא לאין ערוך בכתיבת החיים הנאצים בלשון המעטה .
אבל נתחיל לזרום ונראה אם אוכל לכתוב מעט מטיפה מהים הגדול שהטביע ...
אני גדלתי באיזור מרכז בני ברק כחרדי בהיותי ילד שלחו אותי לגן שם בגן היו אולי יום אחד שהרגשתי בערפל בטיסה כאילו בלונה פארק שזה היה היום הטוב שלי
שאר הימים הרגשתי מדחס פנימי שאומר לי מוטי תברח קח את הרגליים אין לך כח לך תהנה תברח מהחיים האלה לא ייצא לך כלום כי אתה שואף לחיים יותר פתוחים
זה היה עוד בגיל 3
שעברתי לתלמוד תורה שנקרא(חיידר) בשפת החרדיםם..... אז אני זוכר שאבא שלי שלח אותי בכח פיזי ורציונלי מצידו על אף שזה היה בכח ..שלח אותי לתלמוד תורה כמו תרנגול שמראים לו סכין שחיטה והוא מיילל
אני הרגשתי אז פרפרים של כעס ועצבנות וחיימה מול העויין הפלשתיני הזה שככה התנהג אליי
ולא עוד הוא שלח אותי לתלמוד תורה תשב"ר בבני ברק
ושמה חטפתי מכות בלי סוף והשפלות ומה לא
שהגעתי הבייתה מבוהל מהיום יום שעובר עליי שם
אבא שלי שואל אותי מה קרה ?
אני פחדתי ממנו כי הוא היה אם מבט אכזרי אליי
הוא אומר לי תגיד לי מה היה היום ??הרבצת למשהו ?
אני הייתי בשוק
אבא שלי התקשר למורה שלי
המורה שלי שיקר במצח נחושה שהפרעתי
וזה היה ממש במכוון להפיל אותי
אני סבלתי מקשב וריכוז ומאוד פרנואידיות שהמשפחה גרמה לי
אבא שלי הכה אותי שוב ושוב ושוב אני נרדמתי מעייפות המכות
שקמתי לא יידעתי מה עובר עליי
נכנסתי למערבולת פאניקה
ככה עבר עליי כל מסכת החיים בתלמוד תורה
עברתי עוד מלא מלא מלא דברים יותר כואבים מהדברים
שסיפרתי עד עכשיו
מסכת השפלות מהמשפחה מחברים עקב המצב הנגרם מכל הדברים הנ"ל ומאחים אחיות
כיום אני בטיפול פסיכולוגי ארוך כבר שנתיים וחצי
ברוך השם בן אדם יותר והרבה יותר בנוי
מנותק מהמשפחה
מקווה לטוב
אני מחפש חברה או מקום חברותי אני פשוט בודד וקשה לי אשמח אם יהיה למשהו אייזה שהוא מקום שאוכל להתחיל את החיים הטובים אני מסורתי לייט
חשוב להדגיש שבגיל 25 להתחיל חיים חדשים לגמריי קצת קשה אבל בונים מתקדמים ומקויים אך ורק לטוב
ממש תודה חברים אחלה יום מוצלח לכולם והצלחה וכיף
מאחל מוטי
Tamara
היי מוטי, אמנם סיפור חיי אינו זהה לשלך, אך אני לגמרי יכולה להזדהות עם תחושות הבדידות הכואבות אשר מתלוות כחלק בלתי נפרד לחוויות של טראומה במיוחד כשאתה אדם בעל מודעות גבוהה וחווה את כל החוויות באופן עצמתי מאד. אני מכירה כאב, ומכירה גם את האופן שבו הוא מחזק אותנו ומסוכל להפוך אותנו לאנשים טובים יותר אם רק נפתח את הדלתות הנכונות, ונשמע לי שאתה בדרכך לכיוון של אותן הדלתות. זה לא פשוט ודורש אומץ כשהדרך הקלה היא להכנע לכאבים ולתת לכעס לנהל אותנו. אתה גיבור של החיים, אתה נלחם באומץ ואינך מוותר לכאב, הסיפור שלך מרגש בזכות האומץ שלך. זה דורש אומץ וחוזק פנימי להחזיק את אותה הבנה והכרה של מציאות. דורש הרבה כוח לדעת בדיוק מול מה אתה מתמודד מבלי להפעיל צרור של מנגנונים שעלולים לחבל לך באותה הכרה מודעת. אני לא מכירה אותך, אבל מתרגשת כאילו שאנחנו מכירים, אולי זו תחושה של הזדהות ואולי זה פשוט האופן שבו אתה כל כך מודע, ולא נמנע מהאמת, למרות הפחד הגדול אתה מתמודד באומץ. אני מאחלת לך שתצליח ורוצה שתדע שלדעתי על פי מה שכתבת אתה יכול להיות גאה בעצמך. מקווה שתצליח במהרה למצוא את מקומך, ובו גם תמצא לך השלווה. זכור, שגם כשהחיפושים אינם קלים אל לך לוותר
מערכת כמוני
מוטי שלום, אנו מזמינים אותך להצטרף לקבוצת "נעים להכיר" - https://www.camoni.co.il/%D7%A0%D7%A2%D7%99%D7%9D-%D7%9C%D7%94%D7%9B%D7%99%D7%A8 בהצלחה וימים טובים, צוות כמוני
ד"ר נעמי וורמברנד
מוטי גילוי הלב שלך והפתיחות - רגשו אותי. עברת חיים קשים וכואבים. הפרעת הקשב חסמה אותך והסביבה לא הבינה ולא התאימה את עצמה. אולי היום, כשאתה מסוגל להבין מה שקרה, תוכל למצוא דרך לקשר כלשהו עם המשפחה. לפעמים יש תיקון. ואם זה לא יצלח, תצטרך לעשות את התיקון בתוך עצמך. מאחלת לך מכל הלב.