אספירציה מאפשרת לראות סידור של מח עצם מבחינה תפקודית. נראית על ידי המטולוגים. ביופסיה מאפשרת ביצוע צביעות אבחנתיות ונראית על ידי הפתולוגים. מיאלומה אפשר לזהות בשתי הבדיקות אבל הן שונות טכנית ולכן גם הבדלים מספריים. צלולריות היא מידת התאים ביחס לשומן במח העצם והיא משתנה עם גיל ולאחר טיפולים. יחס m:e זה אחד מההערכות לכמות סוגים שונים של תאים נורמליים בתוך מח העצם. מקוה שזה עונה. זה מונחים מקצועיים שיש להם משמעות לרופא המטפל ולא כ"כ לחולה.

תודה רבה, עונה על השאלות ומעורר עוד כמה:) 1. מאחר ואחוז תאי הפלסמה מהווה שיקול להתחלת טיפול לאיזו תוצאה מתייחסים? לאספירציה או לביופסיה? אצלי באחת הביופסיות האספירציה הראתה בין 20 ל 30 אחוז תאי הפלסמה והביופסיה 50% תאי פלסמה שזה הבדל משמעותי, לא? 2. כיצד נקבעים האחוזים האילו? האם הפתולוג/ המטולוג מסתכלים על הבדיקות וקובעים באופן יחסי או שזה נעשה על ידי מכשיר? 3. לאחר טיפולים הצלולריות אמורה לרדת? ואיך הגיל משפיע על צלולריות? 4. m:e- מה נחשב יחס בריא? ומה נחשב יחס לא בריא?

1. לא הבדל משמעותי. ובכל מקרה החלטה טיפולית תלויה בעשרות גורמים ולא במספר אחד. 2. זה הערכה בלבד ואינה מדויקת. 3. טיפול פוגע בכל התאים ולכן צלולריות יורדת. 4. אין טעם להכנס לדקויות מקצועיות על מה זה m:e. חוזר ומדגיש זה מונחים מקצועיים שיש להם משמעות לרופא המטפל ולא כ"כ לחולה.

זו אמירה משמעותית מאוד. אני בטוחה שבפעם הבאה יהיה לי יותר בטחון ללכת עם מה שאני מרגישה בזכות המידע הזה. תודה על התשובה הברורה. אז שנאמר לי שלעיתים המיאלומה מתקדמת מבלי שניתן יהיה לראות את זה בבדיקת דם ושתן מה אני יכולה לענות מבחינה מדעית/ הגיונית? כלומר האם באופן מוחלט או סטטיסטית מובהק רואים את התקדמות המיאלומה בבדיקות דם ושתן?

מיאלומה שאינה מפרישה - כלומר שלא רואים בדם או בשתן היא נדירה וקיימת ב 1% או פחות מהמקרים. לא בלתי אפשרי אבל קיים. מח עצם ישמש כשהבדיקות לא יד משמעיות והספק קיים או לצורך הערכה מדויקת של תגובה לטיפול. אין צורך לעקוב אחר מח העצם כרוטינה חוזרת אך יש לכך ערך כשהשאלה אם יש חזרה או בסיום טיפול לא מספיק ברורה.