להבנתי יש מעט מחקרים מבוקרים שמדווחים תוצאות מלאות של ההליך הזה, כשבאופן כללי מדווחות הצלחות טובות, עם הפחתת כאבים בלמעלה מ- 80% מהמנותחים, בשלב המיידי ועם פחות סיבוכים לעומת ניתוח פתוח לכריתת דיסק. עם זאת, כמו בכל הניתוחים להפחתת לחץ מעל חוט שדרה או שורשי עצבים עקב פריצת דיסק חריפה, למרות שהודגם יתרון בהפחתת כאב, להתערבות כזו על טיפול שאינו ניתוחי, בשבועות הראשונים אחריה, העדויות ליתרון כזה מעטות אחרי 6 חודשים ולא מצאתי כאלה כלל אחרי שנתיים ומעלה. כלומר: כשיש כאבים על רקע פריצת דיסק חריפה, בשלב המידי יש סיכוים גדולים יותר להפחית כאבים עם התערבויות ניתוחיות מסוגים שונים מאשר בלעדיהן, אולם תוך כ- 6 חודשים עד שנתיים, בחלק מהמנותחים הכאבים חוזרים ובחלק מאלה שלא נותחו הכאבים נעלמים, כך שלאורך זמן אין יתרון להתערבות ניתוחית כלשהי על טיפול לא-ניתוחי להפחתת הכאב. לעומת זאת, להתערבות ניתוחית כלשהי יש סיכון משמעותי יותר לסיבוכים מאשר לטיפול לא-ניתוחי. למרות שלניתוחים עם חודרנות מזערית יש כנראה פחות סיבוכים לעומת הניתוחים הגדולים יותר, עדיין קיים בהם סיכון למגוון סיבוכים ניתוחיים, ביניהם פגיעה בעצבים, זיהום, דימום, כאב, סיבוכים נשימתיים, אירועים לבביים ושבץ מוחי. בעבודה אחת נמצא ששיעור מקרי המוות אחרי ניתוחים עם חודרנות מזערית אינו שונה מזו שאחרי כריתת דיסק בניתוח פתוח. לדעתי יש מקום להתערבות מסוג זה, כמו להתערבויות אחרות להפחתת לחץ על רקע פריצת דיסק, כאשר יש התדרדרות נוירולוגית שניתן באופן ברור לשייך לפריצת הדיסק, או כאשר יש כאב בלתי נסבל ומגביל מאוד, שניתן לשייך לפריצת הדיסק ושלא ניתן להפחתה מספיקה באמצעים לא ניתוחיים.

k לפני מספר שנים עברתי ניתוח לשאיבת דיסק ומאז אני סובל מכאבים איומים בעיקר בכפות הרגליים. כנראה פגע לי בעצב. לא ממליץ להסתכן

עמדתי בפני החלטה כזאת. בדקתי בהרבה מקורות, מסתבר שבעולם, לא מנתחים יותר " שאיבת דיסק". גם בארץ הוא כבר לא כל כך מקובל. כדאי לשמוע לעצתו של פרופ' כץ, ולהתייעץ גם עם מנתחי עמוד שידרה מנוסים.