חנה שלום - את לא רושמת בת כמה את ואילו תרופות אחרות את נוטלת. היכולת לספוג נתרן יורדת עם הגיל באופן טבעי ויש תרופות מסויימות כמו למשל דיזותיאזיד שמורידות את הנתרן. הכאב כשלעצמו עלול לגרום לך לא לאכול כפי שאת רגילה ואולי משם הירידה בנתרן. בקיצור יש המון דברים שחסרים בסיפור ואולי נתתי לך כמה נקודות למחשבה. הייתי ממליצה ללבן את הנושא עם רופא המשפחה שמכיר אותך הכי טוב קרוב לוודאי הוא ימצא תשובה. ד"ר גור.

הי חנה. צמאתי את עצמי נכנסת היום להודעות מכמוני ורוצה להגיב ולהביא ערך נוסך שקשור לבריאות. אחרי בירורים רפואיים אני ממליצה לבדוק גם את הקשר בין גוף לנפש. הרופאים מזמן מכירים בקשר הזה ובמעגל הסגור שנוצר בין כאב רגשי לכאב גופני לחרדות ועוד כאב רגשי ועוד תופעות גופניות. חשוב לי מאוד להביא את הפן הזה, מתוך ניסיון אישי של 10 שנות כאבים כרוניים (עקב תאונה) , טיפולים רבים שלא עזרו לפגיעה העצבית המסוימת בגופי, עד שמצאתי בתוכי את הפתרון הפשוט להפחית אותם. זה קשור לשינוי גישה.

תודה לכולם על התגובות. מצאו את הבעיה (תרופה שאני לוקחת הורידה את הנתרן. שיניתי תרופות והכל התייצב). יום טוב לכולם.

בריג' שלום. 

על כך יש לפנות לרופא ולהתייעץ איתו - לעניות דעתי גם רופא משפחה יוכל לענות ואולי עדיף כך כי הוא מכיר אותך על שלל התרופות הנרשמות לך על בסיס קבוע וכן את בדיקות הדם תפקודי הכבד והכליה. 

ד"ר גור.