הקבוצה פה לא הכי פעילה אני אומרת מראש אבל כולנו פה מאובחנים. חלקנו כבר שנים וחלקנו כמוני רק כמה חודשים. זאת לא קבוצה שנפגשת כחלק מהפעילות שלנו אלה כל אחד מהבית שלו ומהמחשב שלו משתפים חוויות עצות ועוזרים אחד לשני כמה שאפשר

היי זיו, אני אובחנתי לפני שנה וחצי אחרי שנים של מצבי רוח גליים וסבל לצד תקופות תפקודיות של פריחה וצמיחה. פתחתי את הקבוצה הזאת בדיוק בתקופה ההיא, של האבחון, מתוך רצון וצורך לשתף ולהשתתף עם אנשים שעוברים קשיים דומים. חיפשתי בזמנו קבוצת תמיכה ומצאתי אחת בכפר סבא, שנפגשת אחת לחודש בערך. לא הצטרפתי כי זה היה רחוק מדי בשבילי בזמנו והחיים היו עמוסים מדי גם ככה. החלום שלי הוא שהקבוצה תצמח באמת לכדי קהילה פעילה עם קולות שונים, זה תלוי רק בנו. לשם כך צריך להעלות תכנים, לקרא, להגיב. ברוכה הבאה, מוזמנת לשאול כאן בפורום, לכתוב בבלוג ולהתייעץ בפרטי.

האמת שזה גם חלום שלי וגם יותר מזה, להקים עמותה אמיתית שמתוקצבת מתרומות בלבד ללא התחייבויות של משרד הבריאות לסל שיקום וכל השטויות האלה. זה החלום שלי שהתחיל במאניה, ממש הרגשתי שזאת משימת חיי. המשפחה אומרת שזה בגלל במאניה וזה יעבור אבל זה רק מתחזק. הייתי מאושפזת באברבנל שזה בעייני סוג של בית כלא רק יותר גרוע. ביקשתי לרדת למטה לנשום אוויר צח במשך 10 דקות, עם אזיקים אם צריך ולא נתנו לי. התאשפזתי ביום חמישי ועד יום ראשון אף אחד לא דיבר איתי, כולל סיור במקום הסבר על הנהלים וכולי. הגעתי במצב מאני דיי גרוע אבל לא אלים או משהו כזה. יש לי כל כך הרבה מה להגיד שבא לי לצרוח את זה אבל המשפחה עוצרת אותי בטענה שזה עלול להזיק לי. אנחנו בשנת 2017 ושם זה הרגיש לפני 50 שנה. מאוד מעציב אותי שזה המצב במדינה שלנו. ואני מתכוונת להילחם בזה, כשהחלים! מקווה שכולכם תעזרו לי להגשים את החלום!!

האמת שאני מרגישה הרבה יותר טוב, היום הייתי בחדר כושר ואחר כך גם סאונה וזה עשה לי ממש טוב, מומלץ ביותר. מישהו כאן מעוניין לארגן קבוצת תמיכה באזור המרכז?