מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ורד עזריאלי
ורד עזריאלי
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
לנה קורץ
לנה קורץ
מטפלת ויועצת במיניות, יועצת מיניות באגודה למלחמה בסרטן. מלמדת בחוג ללימודי המשך של עבודה סוציאלית, בקורס טיפול מיני כללי ובקורס טיפול מיני לאנשים עם צרכים מיוחדים, אוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת חיפה. בוגרת אוניברסיטת תל אביב: B.A בסיעוד. בוגרת אוניברסיטת חיפה: MA בבריאות נפש קהילתית. בוגרת קורס לטיפול מיני באוניברסיטת בר אילן. התמחות בטיפול מיני במרפאה לטיפול מיני, בית חולים "מאיר" כפר סבא. לינק לאתר שלי http://www.lenak.co.il/
שלומית שדמון-אזרד
שלומית שדמון-אזרד
אנתרופולוגית רפואית מנהלת מערך התמיכה בארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים בישראל CareGivers Israel שותפה לכתיבת מחקר (מאיירס-ג'וינט-ברוקדייל) על בני משפחה מטפלים בדמנציה בארץ ובעולם בעלת ידע מניסיון כבת משפחה מטפלת- Caregiver

מובילי קהילה

רם בלס
רם בלס
יו"ר מתנדב בעמותת ענבר למחלות ראומטיות, אוטואימוניות ודלקתיות. מטפל כבר למעלה מ-20 שנה באישתי ומתמודדים יחד עם ראומטיק ארטריטיס (RA).
כמוניבני משפחה מטפליםבעיות עם ההורים

בעיות עם ההורים

31/01/18 21:04
7 תגובות

היי אני בת 16 וסובלת מאוד מהיחס ביני לבין ההורים שלי, כל פעם שאני עושה משהו שקצת לא נראה להם כמו שצריך (לדוגמא לא הוצאתי את הכלבה שלנו) הם מתחילים לצעוק ולכעוס ולעיתים אפילו להרביץ ואז אפילו שעבר כמעט יום מאז נזכרים הזה ומתחילים לצעוק שוב.
ובאופן כללי הם לא מבינים אותי וזה מפריע לי בלימודים וגורם לי ללחץ, הרגשה רעה ומחשבת אובדניות וכשאמרתי להם על כוונותיו האובדניות הם התחילו לצרוח עליי ולהגיד שעכשיו חודש אני לא אצא מהבית אפילו לא לבית הספר בגלל מחשבות אלה (משפחתי חוותה מקרה התאבדות לפני 20 שנה) וזה מעיק אליי אשמח לעזרה כמה שיותר מהר אני הולכת ומתחרפנת מרגע לרגע
תודה:)


תגובות

מאורית1
01/02/18 11:18

חמודה, אני מקווה שאולי ההורים שלך שחוו מקרה התאבדות עדיין נכנסים לסרט כשהם שומעים את האיומים שלך ואגב, אני מניחה שאת כנראה קצת מודעת שהם מושפעים מאמירות כאלה ולכן, שקלי אם כדאי לדבר על יד באמירות כאלה, אבל כן רצוי לשתף איש מקצוע/ מטפל.ת כדי ללקבל בשביל עזרה על המצוקה שאת נמצאת.. שולחת לך חיבוקי תמיכה ומקווה שבכל זאת תוקנו הדברים וגם העונש..

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
04/02/18 12:29

שלום רפונזל יקרה וברוכה הבאה לפורום: גיל 16 הוא מאוד לא פשוט בגלל מכלול של חוויות שנערה חווה, גם רק טבעי שיש המון קונפליקטים עם ההורים, שמחד אנו מאוד זקוקים להם, מאידך אנחנו מתנגחים אתם לא מעט. בגיל זה יש המון חיפוש עצמי של מה אני ומי אני, חיפוש של אוטונומיה במידה מסוימת וברוכה הבאה למועדון. עם זאת את מתארת כאן מערכת יחסים עוד יותר טעונה עם הורייך, נראה שאת חווה אותם כביקורתיים, לא אמפתיים. באמת לא נעים להיות באוירה כזאת של כעס וצעקות באופן מתמיד דווקא בתקופה זאת שאת זקוקה להכלה ולרגישות. אני בטוחה שלהורייך יש כוונה טובה ולא תמיד הם יודעים כיצד לבטא אותה, יתכן והם גם צודקים בדבר או שניים. מה את חושבת? הם רוצים להקנות לך ערכים, מידות של אחריות (למשל עם הכלבה) אבל יש דרך לעשות זאת ואני בטוחה שהיה יותר נעים אם זה היה מגיע בצורה פחות כעוסה. אם יש לך מחשבות אובדניות זה חמור מאוד וחשוב לדבר על זה עם מישהו ולפנות לעזרה, כמובן לא להשתמש בזה כ"איום" כלפי הורייך, אלא באמת לנסות לתאר להם מה את מרגישה. זה שהורייך הגיבו בצורה כזאת זה באמת לא רצוי, אבל בטוחני שהם מאוד נלחצו ודואגים לך. אני מצטרפת לדעתה של מאורית לשתף אולי איש מקצוע (אולי יועצת בביה"ס, פסיכולוגית אם יש). הרבה פעמים ייעוץ והכוונה של איש מקצוע יכולים לסייע. בהצלחה ונשמח שתעדכני מה קורה.

רפונזל
05/02/18 22:31

תודה רבה על העצות, כרגע העניינים רגועים (ברוך ה') אין לי כל כך אפשרות לדבר עם פסיכולוג עם יועצת בית הספר ניגשתי לומר לה שאני רוצה לדבר איתה והיא אמרה שהיא תקרא לי ולא עשתה זאת והזכרתי לה כמה וכמה פעמים והמקרה חזר על עצמו למזלי חברות שלי מודעות עוזרות לי ומעודדוצ אותי:)

מאורית1
06/02/18 11:13

טוב שהעיניינים נרגעו קצת, וטוב לדעת שיש לך חברות שתומכות, אבל גם אני מאמינה שמחוייב כאן טיפול יותר מעמיק שילווה אותך ואת ההורים לאורך זמן, מצטרפת להצעה של ורד, בקשי מהמחנכת שלך שתעזור לך למצוא עזרה והקשבה לקשיים שלך ושל משפחתך, מאמינה שהיא תדע מה לעשות, אנא שתפי אותנו בהמשך הדרך ואיך הדברים מתקדמים, לא נעזוב אותך לבד.

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
06/02/18 11:05

אני שמחה שהענינים קצת יותר רגועים והלוואי שימשיך כך, אולם התרשמתי מדברייך שמדובר בדפוסים מסוימים שבאים וחוזרים וחשוב דווקא עכשיו לטפל בזה ולא לחכות ל"פיצוץ" הבא. לגבי היועצת, נשמע שאת מאוכזבת ובצדק, אבל אולי איפשהו הדברים נופלים בין הכיזאות. תבקשי אולי מהמורה שתקשר אותך ליועצת, אל תוותרי-זה התפקיד שלה. בהצלחה.

רפונזל
06/02/18 11:15

תודה רבה על התמיכה אני מאוד מעריכה את זה

ורד-עזריאלי
מומחה כמוני
עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית. בעלת ניסיון רב בתחום האונקולוגיה ובריאות הנפש. כיום עובדת כפסיכותרפיסטית בעמותת "בית חם".קליניקה פרטית בירושלים.
06/02/18 11:21

בשמחה, את תמיד מוזמנת לשתף ולהתייעץ.