הי ליאור, מהכותרת שלך ומה שכתבת נשמע שת ממש מיואשת. אני מקווה שאני טועה, כי חייבים תקווה בשביל לצאת מהמצב הזה. והאמת היא שיש. אני מבינה שאת מאד לבד בתוך כל זה והבדידות הזו מחריפה את התחושות שלך. את צודקת שאת צריכה עזרה ושיהיו איתך. האם יש לך טיפול? האם יש מישהו מהמקיפים אותך שאת יכולה לשתף אותו במה שעובר עלייך? דברי איתנו...

היי אני בטיפול פסיכיאטרי ולוקחת תרופות מקבוצת ה ssri. תחושות הבדידות והמצוקה לא נובעות מהעדר שגרה או אנשים. אלא מכך שאין לי תמיכה אמיתית,הבן זוג שלי מזה שנתיים עזב אותי לפני עשרה חודשים ומאז אני מרגישה פרוצה,שבנים רק רוצים לזיין ולברוח ממנה. אני בת 19.8 ומרגישה כל כך מיואשת. גדלתי ללא אבא ואמא שלי תמיד רבה איתי ואומרת שאני בחורה מופרעת וחולה, לא לוקחת ברצינות את הבולימיה שלי. אני אשמח לעזרה , אני קרובה מאוד מלהיעלם

ליאור היקרה לאיזו תמיכה בהרגשתך את זקוקה כרגע? האם יש אדם אחד סביבך שכן את מקבלת ממנו תמיכה ראויה? קראתי לעומק מה שכתבת