מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבמחלקת לב - צינתורים

מחלקת לב - צינתורים

12/03/18 15:18
2 תגובות

שלום,
שאלה: בעלי עבר שני אירועי לב במרווחים של 12 שנים
לאחרונה עבר שני צינתורים.
באקו לב שביצע בבית החולים הראה כי שריר הלב עומד על 35-40.
חודש לאחר מכן בוצע שוב אקודופלר בקופת חולים ויש ירידה משמעותית 30.
שאלתי היא: האם ביצוע שיקום לב, שריר הלב ישתקם לא ב -100 אחוז אבל בכל זאת יעלה את האחוז.
אשמח על תשובת.
תודה,
כרמי


תגובות

שלום, לאחר התקף לב לעתים רבות יש ירידה בתפקוד הלב שמבוטאת בערך שקרוי מקטע הפליטה (ejection fraction), זהו החלק היחסי של הדם שהלב מוציא בכל פעימה ביחס לנפח הדם ההתחלתי, ערך זה נתון באחוזים. הערך הנורמלי של מקטע הפליטה הוא ~ 60%, והוא מוערך לרוב לפי המראה של הלב באקו (אולטרהסאונד) במספר מנחים (זוויות הסתכלות) שונים ע״ הרופא המפענח. מעבר לתפקוד המוערך ע״י מקטע הפליטה, ישנה חשיבות עצומה לתפקוד של האדם עצמו, ישנם אנשים שמתפקדים באופן מלא וללא כל מגבלה כמעט עם תפקוד ירוד ביותר של הלב וגם ההיפך לעתים נכון, מדד זה הוא קליני ונובע מסיבות רבות ומגוונות ואינו קשור בהכרח לתפקוד הלב, ולכן קרוי יכולת תפקודית. ישנו אפילו סולם שמעריכים בעזרתו את יכולתו התפקודית של אדם עם מחלת לב, הקרוי nyha class ובו כל אדם מקבל דירוג בין 1-4 בהתאם לרמתו, כאשר 1 משמעו תפקוד מלא ו-4 משמעו קושי בכל פעילות ואף במנוחה. לכן ירידה מ-35-40% ל-30% אינה בהכרח ירידה משמעותית קלינית וגם לא בהכרח מהיבט של מקטע הפליטה, אם כי יש לה משמעות קלינית והיא מעלה את האפשרות הצורך בהשתלת מכשיר למניעת הפרעות קצב פתאומיות, הקרוי דפיברילטור (icd). לגבי שאלתך, בהחלט יש מקום לאופטימיות לגבי שיפור בתפקוד הלב, וזאת תוך הצמדות לטיפול התרופתי, שיקום לב מוכוון, דיאטה נכונה וזמן, לעתים לוקחים מספר שבועות ועד מספר חודשים להשגת שיפור מלא. בכל אופן, את ההחלטה לגבי השתלת המכשיר, צריך לקבל כמובן ביחד עם הקרדיולוג המטפל על בסיס נתונים נוספים. כל טוב ובריאות טובה ד״ר אסי מילויצקי

ליבקאר
13/03/18 19:26

דר׳ מילויצקי שלום , תודה רבה על תשובתך המלאה והברורה, התעודדתי מתשובתך. חן חן על תשומת הלב כרמי