צריך עזרה

07/10/18 9:56
1 תגובות
אני בן 42, סובל מפוסט טראומה והתקפי חרדה מאז הצבא שהתגברו עם השנים. אחרי טיפול פסיכולוגי שכשל והוביל לריגרסיה.
איבדתי 3 חברים הכי טובים שלי בנסיבות טרגיות, ולפני כמה ימים הרדמתי את כלבי האהוב מזה 12 שנה.
אני שבור ומרוסק, מת בפנים.
זומבי מהלך...

1 תגובות

אבי-אגלמז-(אבי88)
מוביל קהילה
לפני כ20 שנה כמעט נפרדתי מהעולם בארוע חבלני ללא התראה מוקדמת וללא ברירת קנס. מאותו יום מרגיש שהחיים ניתנו במתנה ולא מקטר על הנכות שנותרה, אלא מברך על כל יום. כפועל יוצא מודה לכל יום שזוכה לראות את אור השמש ,
07/10/18 16:42
שלום זיג תודה על השיתוף ומאוד צר לי לקרוא איך אתה מרגיש בימים אלה ובעצם מאז השחרור לא ממש במיטבך. זה שטיפול לא הצליח אל ישבור רוחך. לפעמים השפעות של הטיפול מורגשות מאוחר יותר ואני יכול לספר שדווקא ...
שלום זיג
תודה על השיתוף ומאוד צר לי לקרוא איך אתה מרגיש בימים אלה ובעצם מאז השחרור לא ממש במיטבך.
זה שטיפול לא הצליח אל ישבור רוחך.
לפעמים השפעות של הטיפול מורגשות מאוחר יותר ואני יכול לספר שדווקא במהלך הטיפול הרגשתי גרוע יותר ממה שהיה קודם, אולי דומה למה שאתה מתאר כרגרסיה.
ההסבר שלי לתופעה היתה שעד הטיפול בעצם הדחקתי ולמדתי להסתדר עם המצב. ברגע האמת צריך כן לגעת בנפש בנקודות כואבות זה לא פשוט, כל יום כזה כמו מסע אלונקות ונשאלת השאלה למה אני צריך את זה ויותר מכל האם מי שנופל בי יודע מה הוא עושה?
בחלוף חודשים ושנים יכול לומר שטוב שנכנסתי למסלול הזה.
האם ניסית טיפול קבוצתי?

מנהלי קהילה

רמי יולזרי
רמי יולזרי
מתמודד עם פוסט טראומה מאז מלחמת לבנון הראשונה, רץ למרחקים ארוכים , מאד .  אב ל-3 בנים, תושב נס ציונה, יזם חברתי , מנהל חברה משפחתית למחקרי שוק , ועוד 
עמותת נט
עמותת נט"ל
נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, היא עמותה (מלכ"ר) א-פוליטית, אשר הוקמה על ידי ד"ר יוסי הדר ז"ל ז"ל, הוגה המרכז ויוזמו, ויהודית יובל רקנאטי, יו"ר העמותה. נט"ל הוקמה בשנת 1998 מתוך רצון להעלות למודעות הציבורית את תופעת הטראומה על רקע לאומי, קרי השלכותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי, ולהבחין בין נפגעיה של טראומה זו לבין נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים א
גלי דגן
גלי דגן
גלי דגן -סמנכ"ל שיווק והסברה בנט"ל

מובילי קהילה

אבי אגלמז (אבי88)
אבי אגלמז (אבי88)
לפני כ20 שנה כמעט נפרדתי מהעולם בארוע חבלני ללא התראה מוקדמת וללא ברירת קנס. מאותו יום מרגיש שהחיים ניתנו במתנה ולא מקטר על הנכות שנותרה, אלא מברך על כל יום. כפועל יוצא מודה לכל יום שזוכה לראות את אור השמש ,