אוקיי, מצאתי בעצמי מויקיפדיה, לטובת מי שמחפש מידע רפואי פורמלי:
"הפרעה סכיזו-אָפקטיבית (באנגלית: Schizoaffective disorder) היא הפרעה נפשית המאופיינת בשילוב בין תסמינים של הפרעת מצב רוח קשה (כגון חד קוטבית - מאניה או דיכאון, או דו קוטבית) עם לפחות שני תסמינים עיקריים של סכיזופרניה (כגון הזיות ומחשבות שווא). שלא כמו סכיזופרניה, הדפוס הסכיזו-אפקטיבי נוטה להיות דפוס של אירועים יחידים, סיכויי ההחלמה מכל אירוע בנפרד טובים, ויש תקופות של צלילות בין האירועים. סיכויי ההחלמה אמנם גבוהים יותר מאלה של סכיזופרניה, אך נמוכים בהשוואה לאלה של הפרעות מצב רוח. האבחנה הוצעה על ידי אמיל קרפלין."
אז בעיקרון זאת סכיזופרניה רגילה לחלוטין אבל כשבמקרה הטריפים שלך גם עושים לך "מצב רוח"
אם ככה גם לי היתה הפרעה סכיזו-אפקטיבית בשיגעון הראשון שלי, כי נכנסתי מהטריפ ממש למאניה - זה היה סוג של חלום מוזר עד שהופיע פתאום והיה דווקא חיובי כשהייתי בחוץ, אבל אחרי זה אישפזו אותי והאישפוז הראשון היה הלם רציני.
בשגעונות השני והשלישי, לא הייתי במצב רוח מיוחד ורציף לאורך השיגעון והמצב רוח שלי היה יחסית מגוון, בשגעון השלישי היו לי אנרגיות מאד גבוהות אבל לא מגדיר את זה כמאניה.
מסקנה: תזהרי מהגדרות מדויקות של סכיזופרניה, כי הפסיכאטרים עצמם לא מצליחים כל כך להגדיר את זה או להבין את זה. בעיקר אולי מגלל שהם לא טורחים כל כך לדבר באמת ובגובה העיניים עם משוגעים.
תודה שנתת לי משהו להגיב עליו,
שיהיה בהצלחה.
צל לילה
עדיין פה? תרגישי חופשי להגיב, רק ליצור תגובות שיש פה מגיב/ה חדש/ה חוץ ממני וממשה ואז לא להגיד כלום זה מאכזב, מצד שני כל הכבוד שאמרת שלום.
כיף לך שיש לך חברה, חברים שיכולים לבוא לאישפוז זה דבר חשוב, יש כאלה סכיזופרנים שראיתי שבאים לבקר אותם, אבל מהצד השני יש סכיזופרנים שכמעט לא מבקרים אותם, רק אולי אמא שקורסת תחת העומס והלחץ הנפשי. באישפוז האחרון שהייתי, שנמשך שבועיים, המשפחה ביקרה אותי אבל הפעם גם בא חבר שידע עוד קודם שאני סכיזופרן וגם סיפרתי לו דברים כמו על הקשירה שעברתי בפירוט והוא איכשהו גם נשאר לאחר הסכיזופרניה בלי שהרגשתי ממנו אף וייב שלילי וגם בא לבקר אותי שם פעם אחת באישפוז, גם אולי כי ביקשתי ממנו פשוט שיעשה איתי חסד ויבוא, אבל גם בלי זה הוא היה בא, יש גם אנשים טובים בעולם וכסכיזופרנים באמת צריך למצוא חברים שישארו איתך, אז סליחה על החפירה, צריך למלא פה קצת חלל, אז זה טוב שיש לך חברה. לא לכולנו פה יש חברים.
הייתי שמח, אם היו מאפשרים טיפול פסיכולוגי לאחר אירוע גם לקרובי משפחה, אמא שלי מאד נפגעה מהאישפוז האחרון שלי וזה דבר שקשה לקבל אותו ובעיקר כשהמשפחה היא לפעמים מקור התמיכה היחיד שיש לסכיזופרן לאחר שמסיבה לא ברורה כלשהי אתה רק אומר ל"חבר" שהתאשפזת, בלי שדיברתי איתו בכלל בזמן האישפוז והוא מנתק את הקשר. איבדתי 8 חברים באישפוז האחרון וזאת מכה שלא התאוששתי ממנה עדיין.
שמנצ
ברוך הבא
צל לילה
ברוך/ה הבאה. מה סכיזו-אפקטיב ואיך זה שונה מסכיזופרניה? כל הכבוד לחברה שהביאה לנו כותב/ת חדש
צל לילה
אוקיי, מצאתי בעצמי מויקיפדיה, לטובת מי שמחפש מידע רפואי פורמלי: "הפרעה סכיזו-אָפקטיבית (באנגלית: Schizoaffective disorder) היא הפרעה נפשית המאופיינת בשילוב בין תסמינים של הפרעת מצב רוח קשה (כגון חד קוטבית - מאניה או דיכאון, או דו קוטבית) עם לפחות שני תסמינים עיקריים של סכיזופרניה (כגון הזיות ומחשבות שווא). שלא כמו סכיזופרניה, הדפוס הסכיזו-אפקטיבי נוטה להיות דפוס של אירועים יחידים, סיכויי ההחלמה מכל אירוע בנפרד טובים, ויש תקופות של צלילות בין האירועים. סיכויי ההחלמה אמנם גבוהים יותר מאלה של סכיזופרניה, אך נמוכים בהשוואה לאלה של הפרעות מצב רוח. האבחנה הוצעה על ידי אמיל קרפלין." אז בעיקרון זאת סכיזופרניה רגילה לחלוטין אבל כשבמקרה הטריפים שלך גם עושים לך "מצב רוח" אם ככה גם לי היתה הפרעה סכיזו-אפקטיבית בשיגעון הראשון שלי, כי נכנסתי מהטריפ ממש למאניה - זה היה סוג של חלום מוזר עד שהופיע פתאום והיה דווקא חיובי כשהייתי בחוץ, אבל אחרי זה אישפזו אותי והאישפוז הראשון היה הלם רציני. בשגעונות השני והשלישי, לא הייתי במצב רוח מיוחד ורציף לאורך השיגעון והמצב רוח שלי היה יחסית מגוון, בשגעון השלישי היו לי אנרגיות מאד גבוהות אבל לא מגדיר את זה כמאניה. מסקנה: תזהרי מהגדרות מדויקות של סכיזופרניה, כי הפסיכאטרים עצמם לא מצליחים כל כך להגדיר את זה או להבין את זה. בעיקר אולי מגלל שהם לא טורחים כל כך לדבר באמת ובגובה העיניים עם משוגעים. תודה שנתת לי משהו להגיב עליו, שיהיה בהצלחה. צל לילה
צל לילה
עדיין פה? תרגישי חופשי להגיב, רק ליצור תגובות שיש פה מגיב/ה חדש/ה חוץ ממני וממשה ואז לא להגיד כלום זה מאכזב, מצד שני כל הכבוד שאמרת שלום. כיף לך שיש לך חברה, חברים שיכולים לבוא לאישפוז זה דבר חשוב, יש כאלה סכיזופרנים שראיתי שבאים לבקר אותם, אבל מהצד השני יש סכיזופרנים שכמעט לא מבקרים אותם, רק אולי אמא שקורסת תחת העומס והלחץ הנפשי. באישפוז האחרון שהייתי, שנמשך שבועיים, המשפחה ביקרה אותי אבל הפעם גם בא חבר שידע עוד קודם שאני סכיזופרן וגם סיפרתי לו דברים כמו על הקשירה שעברתי בפירוט והוא איכשהו גם נשאר לאחר הסכיזופרניה בלי שהרגשתי ממנו אף וייב שלילי וגם בא לבקר אותי שם פעם אחת באישפוז, גם אולי כי ביקשתי ממנו פשוט שיעשה איתי חסד ויבוא, אבל גם בלי זה הוא היה בא, יש גם אנשים טובים בעולם וכסכיזופרנים באמת צריך למצוא חברים שישארו איתך, אז סליחה על החפירה, צריך למלא פה קצת חלל, אז זה טוב שיש לך חברה. לא לכולנו פה יש חברים. הייתי שמח, אם היו מאפשרים טיפול פסיכולוגי לאחר אירוע גם לקרובי משפחה, אמא שלי מאד נפגעה מהאישפוז האחרון שלי וזה דבר שקשה לקבל אותו ובעיקר כשהמשפחה היא לפעמים מקור התמיכה היחיד שיש לסכיזופרן לאחר שמסיבה לא ברורה כלשהי אתה רק אומר ל"חבר" שהתאשפזת, בלי שדיברתי איתו בכלל בזמן האישפוז והוא מנתק את הקשר. איבדתי 8 חברים באישפוז האחרון וזאת מכה שלא התאוששתי ממנה עדיין.