אולי קצת יותר מדי סכיזופרניה, אז בואו נרשום על משהו אחר - חנוכה וסכיזופרניה.

חנוכה מעבר להיותו חג האורות הוא גם חג הגבורה - הוא מנציח בתוכו מעשה גבורה שהתחיל כחוסר שפיות מוחלט שבא מתוך אמונה יתכן-סכיזופרנית מקובלת - אמונה באל.
מתיתיהו היה במציאות שבה כל היקר מול עיניו התרסק מולו ובמקום להישבר הוא מרד והוביל את היהודים לניצחון על אימפריה מתפוררת.

לדעתי גם בסכיזופרניה יש גבורה, נכנסים לתוך מצב קשה שהוא אפילו למעשה לא מציאותי וצריך להתמודד איתו איכשהו.
כשאדם הולך לאשפוז ברגע שהוא מעורער, סכיזופרניה זה קצת משעמם, אבל כשממשיכים עד השיגעון יכולים להכנס לסרט אקשן ממשי.
וברגעים האלה, אף שזה לא מציאותי, אדם מגלה שהוא בעצם יכול להתמודד עם דברים שהוא לא חשב שהוא יכל להתמודד איתם קודם,
דברים שאנשים נורמלים לא יעזו לעשות - כמו למרוד בשלטון רשע דורסני או בCIA, למשל להתמודד עם מלא אנשים שפתאום מגלים בך עניין לא ברור.
והכל בעצם בטריפ תלוי בפרשנות ובהבנות בנוגע לשגעון וביכולת שלך להתמודד עם "הקיר", עם זה שכל העולם בעצם משקר לך וכולם בעצם אטומים למה שקורה. והשאלה היא איך אתה מסדר את הדברים, כי אמנם הטריפ הוא קצת כמו חלום במציאות, אבל יש לו משמעות, הוא כמו סימולציה - הוא הזדמנות לבחון את עצמך במצב שהוא קיצוני וייחודי.

חג החנוכה הוא חג הגבורה, ולדעתי לפיכך הוא מתאים מאד כחג לסכיזופרנים, שהתנסו במצבים קיצוניים ובכל זאת שרדו אותם, שעברו משברים ובכל זאת המשיכו הלאה ולפעמים אף התעלו מעל המציאות שלהם והתחילו להתקדם בחייהם או לנסות גם להגיע למשהו - במציאות המציאותית.

חג חנוכה שמח אנשים!
צל לילה