מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבבעיה גנטית

בעיה גנטית

27/01/19 14:22
3 תגובות

שלום
נוטל סטטינים וכולסטרול שלי ברמות משביעות רצון.

ניסיתי את כל התרופות ממשפחת הסטטינים ואף לא אחת העלתה לי את רמת ה HDL אפילו לא באחוז אחד

לצערי, יש לי פגם גנטי של HDL נמוך שלא עולה בשום פנים ואופן ולא עוזר כלום.

ניאצין זה הדבר היחיד שמעלה (גם לי) את רמת ה HDL בדוק. זה גם מופיע בספרות רפואית.

אולם נטילת ניאצין איננה קלה לי לחלוטין גם לאחר פרק זמן

ראיתי כי על תרופות להורדת כולסטרול ממשפחת הפיבראטים נכתב שהן גם מעלות HDL

שאלתי היא:
האם תרופות ממשפחת הפיבראטים מעלות HDL בוודאות כמו ניאצין? או שזה רק בחזקת "אולי", "יכול להיות" וכד'

תודה


תגובות

שלום חנן, שאלתך מצויינת והיא נחקרה רבות. בשורה התחתונה לצערי, אין בנמצא תרופות יעילות ונוחות לנטילה שמעלות רמות HDL בצורה משמעותית לאורך זמן. היחידה שעושה זאת היא אכן ניאצין אך כפי שרמזת היא כרוכה לעתים רבות בתופעות לוואי קשות ואין עדויות חזקות ששימוש בה מגן על הלב. לגבי פיבראטים הם אכן מעלים במעט (כמו סטטינים ותרופות ממשפחת PCSK-9) את רמות ה-HDL בכ-10%, אולם לרוב לאור ערך התחלתי נמוך, עליה זו אינה בעלת משמעות קלינית ואין הוכחה כי היא קשורה לתוצאות טובות יותר מבחינה לבבית. חשוב לציין, כי ישנן מספר עבודות שמתנהלות עתה ובודקות אפשרויות תרופתיות נוספות להעלאת כולסטרול HDL ע"י מתן תרופות חדישות או ע"י עירוי ישיר של HDL לדם. תוצאותיהן צפויות להיות מדווחות בשנתיים הקרובות, כמו-כן יש עבודות בודדות על תרופות ממשפחת מעכבי CETP שגורמות לעליה ברמות HDL והראו תוצאות חיוביות בחולי לב (ANACETRAPIB), אולם נושא זה מצוי במחלוקת בקהילה הרפואית לאור עבודות קודמות (3 תרופות דומות מאותה משפחה) על אותה קבוצת תרופות שדיווחו על תוצאות ניטרליות או שליליות. אורח חיים בריא כולל משקל תקין, פעילות גופנית וצריכה של יין יבש אדום בכמות מתונה ידועים כמעלים רמות HDL , וככל הנראה גם דיאטה ים תיכונית עוזרת בכך. לאור הנ"ל, הדבר העיקרי שיש לעשותו מבחינה תרופתית ובריאותית בנוכחות HDL נמוך הוא להגן מפני גורמי סיכון אחרים ע"י אורח חיים בריא שכולל פעילות גופנית, תזונה מאוזנת, הפסקת עישון, ואיזון גורמי סיכון כמו כולסטרול מוגבר מסוג LDL, איזון הסוכר, לחץ-הדם וטיפול במחלת לב או כלי-דם במידה וקיימת. כל טוב ובריאות שלמה בעיקר באמצעות אורח חיים בריא ד"ר אסי מילויצקי

אוריה8899
17/03/19 6:50

שלום עירוי ישיר של HDL האם פרקטי בארץ? תודה

רק במסגרת מחקרית למי שעבר התקף לב , מעשית לכן לא, וגם לא מוכח. שבוע טוב ד״ר אסי מילויצקי