מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבמה סיכויי ההצלחה של הוצאת מערכת קוצב לב?

מה סיכויי ההצלחה של הוצאת מערכת קוצב לב?

07/02/19 22:28
2 תגובות

האם יש סטטיסטיקה לחולי לב שעברו הסרת קוצב? סיבות? גילאים? תקופת שימוש? מספר החלפות?


תגובות

דניאל-11
08/02/19 7:10

הסרת קוצב לב לפחות אצלי גיתה שקצב הלב העצמוני שלי ירד ל-41 פעימות בדקה,זה התברר בזמן התקנת הקוצב החדש

היי, לרוב ניתוח להסרת קוצב, שהינו ניתוח גדול וכרוך בהרדמה מלאה ולעתים לא נדירות צורך במעבר לפתיחה של בית החזה, בייחוד אם השתלת הקוצב בוצעה לפני שנים רבות, מבוצע לחולים שאצלם יש עדות לזיהום של אלקטרודות הקוצב או שמערכת הקוצב התנתקה ונדדה ומפריעה לפעילות תקינה של הלב. במרבית המטופלים, אם לאורך זמן אין צורך בקוצב, ניתן לתכנתו בצורה תואמת, שלא תגרום לקיצוב או הפעלה אלא במצבים בהם יש אכן צורך בכך. אם הכוונה שלך היא להחלפה של הסוללה של הקוצב, אזי מדובר במקרה אחר. במקרה זה מבוצע חתך תחת הרדמה מקומית וסוללת הקוצב מוחלפת בעוד שהאלקטרודות המגיעות אל הלב נשארות במקומן. פעולה זו פשוטה בהרבה ובמרבית המקרים עוברת ללא סיבוכים. ישנם חולים, בייחוד כאלו שעוברים השתלה בגיל צעיר וזקוקים לקיצוב רוב הזמן, בהם מבוצעות גם 5 החלפות כאלו לאורך זמן. סוללת קוצב רגילה "מחזיקה" בין 5-15 שנים כתלות בזמן בו הקוצב נצרך לפעולה כלומר לקצב. בחלק מהמקרים לא מדובר בקוצב, אלא בדפיברילטור הנותן "מכת חשמל" במקרה של הפרעת קצב, במקרים אלו אורך החיים של המכשיר לרוב ארוך יותר, כי השימוש בו פחות. מקווה שעניתי לשאלתך, כל טוב ! ד"ר אסי מילויצקי