אני רוצה להסביר כל אישה כמוני, שנהרסו לה חייה מכאב לב ועלבון, מאז שקיבלה אבחנה של תסמונת מעי רגיז, שקרית. רופא שמאבחן בכפייה ibs-c נשים הוא פושע. יכול לתבוע אותי כל רופא כזה. אני מאוד אשמח לדבר על זה בבית משפט ולחשוף את מה שאתם עושים לאנשים. ובפרט לנשים. נשים תחפשו את החומרים הרפואיים באנגלית ותבינו מה עשו לכן. "כשמדובר בibs-c (כלומר, אבחנת תסמונת מעי רגיש עם עצירות) אתה צריך לחשוד בתקיפה מינית" " IBS-C אלו אנשים שעברו תקיפה מינית קשה או התעללות בילדות שלהם" "IBS מאובחנים עם תסמונת מעי רגיש הם בדרך כלל נשים, המאופיינות ברמת השכלה נמוכה, איי קיו נמוך" זה מספרות הרפואית של הרופאים שלכם. זה מה שהרופא שלכם חושב עליכם כשאתם באים אליו לייעוץ. זו הסיבה שבשלה אומרים שאנשים מאובחנים התסמונת המעי הרגיז לא רוצים ללכת לרופא יותר. יש כאן חוויה של אלימות רפואית ופגיעה בחוק כבוד האדם וחירותו. רופא שאונס אבחנה כזאת על מטופלת גם עושה לה סוג של הטרדה מינית נפשית חמורה בעיניי. יש תת מודע קולקטיבי, וכולנו משוטטים בו כל הזמן. אולי מניח הרופא שהפציינטית טיפשה ושרק הוא יודע מה הוא חושב שקרה לה. אבל היא בשלב מסוים תגלה, שזה מה שהרופא חושב שקרה לה. זו חוויה בלתי נסבלת, היא תלך מרופא לרופא, וכל אחד מהם ידע על מה האחר חושב, היא תדע שתפקידה להראות לו שהיא לא כזו, ושזה לא קרה לה, והוא יחשוב שהוא יודע עליה משהו.. הוא ישאל אותה במה היא עובדת..כי הוא רוצה "רק לרשום לעצמו לזכור בתיק הרפואי שלה" והיא תגיד לו "אני מנהלת".. ישיב: "מה מנהלת?" (איך זה יכול להיות, הרי היא עברה התעללות בילדות שלה, ממש מנהלת...היא בטח בקושי סיימה בגרות... חסרת כנות חושבת שאני לא יודע... אני רופא..) היא תנסה שוב להסביר לו שהאבחנה הזו עושה לה עוול נוראי, ושאין לה תסמונת מעי רגיש. אבל הוא הרי מתענג על השליטה שלו. למה שיוותר לה? הוא לא יוריד את האבחנה הזו ממנה. היא תלך הביתה ותמשיך לבכות. הדבר הזה גובל בהטרדה קשה. כך כל פעם בכל ביקור רפואי, היא תדע שהיא תיהיה מסומנת, כמי שהתעללו בה (גם אם לא התעללו בה). יש משהו בלתי נסבל בלהדוף כל העת את הבלתי נאמר והמבייש. תחושת הליכה החשופה בלי עור בין בוגדים, בטח לא תעזור לך לרפא כלום. רופא שמסמן אישה בתסמונת מעי רגיש הוא סדיסט, לא משנה אם הוא נשוי לפסיכולוגית ומסדר מסביבו את כל סביבתו יפה. אני יודעת מה קרה לך. כל הרופאים כמעט, כמעט כולם, באיזו שלב יבגדו בה כאדם, ותצא מהם החיה, ותלעג לה, יתנהגו אליה באופן ברוטלי, בדרכם, הם הם יודעים שהיא עברה התעללות בילדות שלה. הם הם יודעים מי היא ומה היא. זו גועל נפש של רפואה. זו איננה רפואה, זו הטרדה, ואין כאן שום ריפוי, כי אם סימון של אדם בחוסר כבוד. ואם אתן הולכות לרופא בכיר והוא מאבחן אתכן ככה, ואז מפקיר אתכן. אל תכבדו אותו. אל תכבדו אותו יותר. אל תכבדו אף אדם שלא מכבד אתכן. אם אתן יכולות אם יש לכן איזה סיכוי לדעת שדבר כזה עלול לקרות אחיות, אל תלכו מראש. תסמונת המעי הרגיז, זה אוסף של תסמינים שרופאים לא יודעים מה הם.. יצרו סולם למדידת מוצקות צואה, והם מנסים לשייך לכל סוג מוצקות, תסמינים ומאפיינים קליניים אחרים. רופאי הגאסטרו אינם פסיכולוגים אבל ינסו לצעוק עליהם לקחת כדורים נגד דיכאון, למרות שאינכן בדיכאון אולי, לא כולכן. יכול להיות שכמוני, בכלל אין לכם כבר שום תסמינים שהם כי טופלתם באנטיביוטיקה והכל כעת תקין. אבל האבחנה הזו תרדוף אתכן לתמיד. גם אם בגיל 70 יהיו פתאום כאבי בטן שוב,. הרישום שזה תסמונת מעי רגיש כבר במחשב. אל תצפו מנשים רופאות להיות רגישות יותר. רובן יאכזבו אתכן. ויתגלו כאטומות, ברבריות ואלימות אפילו יותר. הן היו צריכות להפנים את הרפואה הגברית הרבה יותר בכדי להתקבל במערכת הרי. זו הליכה עם ראש בקיר ברובה. יתענגו על כתיבת תיאור מדוייק של צואתכן במחשב, ואיזו נקניקיה קשה או רכה יש לכן.. ואז יצפצפו את המשפט ש"צואה היא אבחנה קלינית, אין במה להתבייש".. כן גברת רופאה, גם הצואה שלך היא אבחנה קלינית, מעניין איזו נקניקיה יש לך. הרופאים מסתכלים על מאובחנות תסמונת מעי רגיש כעל שקרניות היפוכונדריות. אחרים נשענים על גבם לאחור באדישות על הכסא, הם לא יגידו לכם כלום ברוב המקרים, אבל הבעיות האורגניות שלכן לא יאובחנו בזמן, כי כבר סומנתן. תקלידו ותתעדו את הכל. תזמינו העתק של התיק הרפואי שלכן.