מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבהולטר לב 24 שעות

הולטר לב 24 שעות

10/09/19 13:37
2 תגובות

אני בן 61 לפני כשלושה שבועות הרגשתי סחרחורת קלה לכמה שניות שחזרה על עצמה גם יום אחרי .. והרופא שלחה אותי לעשות הולתר עשיתי מעקב 24 שעות הולטר לב התוצאות היומהירות מינימלית 47 מהירות מקסימלית 92 ממוצעת 66 הפרעות חדריות VPCS 182 ממוקד אחד במיוחד בשעות היום הפרעות על חדריות APCS 48 אלו התוצאות משהו יכול בבקשה להגיד לי מה זה אומר ? תודה מראש


תגובות

שלום, הסיבה להפניה לביצוע הולטר הייתה לבדוק האם יש אירועים של הפרעות קצב שיכולים להסביר את תחושת הסחרחורת שחשת. צריך לציין שההולטר מנטר את קצב הלב למשך 24-48 שעות (יש מכשירים המסוגלים לניטור ממושך יותר), ואילו הסחרחורת שלך הופיעה במהלך יומיים בעוד שקודם לכן במשך שנים לא היו אירועים כאלו, ומכאן מגבלתו העיקרית של ההולטר, כלומר העובדה שלא תיעד אירוע לא בהכרח שולל את קיומו. לגופו של ענין התוצאות שאתה מתאר נשמעות תקינות, טווח הדופק בין 47-96 במהירות ממוצעת של 66 הינו תקין, וה-VPCS וה-APCS הן פעימות מוקדמות ממקור חדרי (V=VENTRICLE) ועלייתי (A=ATRIUM) , הכמות אינה חריגה. יש צורך לעבור בעיון על רישומי ההולטר עצמו ולהבין האם הפעימות חוזרות על עצמן מבחינה מורפולוגית (כלומר האם מגיעות מאותו מקום בלב) והאם יש מספר פעימות ברצף או סמן אחר להיותן משמעותיות, תוצאות אלו יש לשלב עם בדיקה מדוקדקת, מעבר על התרופות וכן לרוב אקו-לב להערכת תפקוד וגודל הלב. בנוסף הדבר המשמעותי ביותר שעוזר לקבוע האם מקור התלונה הינו לבבי (דבר שהחלט אינו וודאי) הוא תיאור מדוקדק של האירוע - קשור לקימה, שכיבה, אוכל, תנועה, ספורט וכו' והיסטוריה רפואית אישית ומשפחתית רלוונטית. המקום לקבל הכוונה כזו הוא ע"י רופא המשפחה ובמקרה הצורך קרדיולוג. כל טוב ובריאות שלמה ד"ר אסי מילויצקי

ראש-קטן
24/09/19 9:50

תודה רבה