מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ'-איתן-אוריאל
פרופ'-איתן-אוריאל
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
ד
ד"ר אסף טולקובסקי
נוירולוג מתמחה בבי"ח בלינסון

מובילי קהילה

טל-פדרמן
טל-פדרמן
את המסע הנוירולוגי עברתי כשחטפתי שבץ מוחי בגיל 28, לאחר מכן הוכשרתי כמאמנת רפואית וכיום "עמיתה מומחית" בפרויקט שיקום אישי, בקופ"ח מכבי. יחד עם צוותי עו"ס אני בונה תוכניות שיקום ומלווה חולים מרגע המשבר ועד החזרה לקהילה. בנוסף אני גולשת,חובשת באיחוד והצלחה. ומרצה באוניברסיטת ת"א. יש לי קליניקה פרטית ואני מומחית בניהול משברים רפואיים. ספרים נוספים שכתבתי: הכל בראש- אוטוביוגרפי,המספר את מסע השיקום. את לא נראת נכה- ספר שירים ותובנות. המדריך למשתבץ הצעיר- ספרהומוריסטי עם כלים פרקטיים לתהליכי שיקום. למידע נוסף:  www.hakol-barosh.com  
איציק-ניסני
איציק-ניסני
הגמול לאדם על עבודתו אינו מה שהוא קיבל בעבורה אלא ההזדמנות להגשים חזונו .
כמוניאירוע מוחידיסקציה של העורק הצווארי

דיסקציה של העורק הצווארי

23/09/19 21:46
7 תגובות

האם בן אדם יכול להסתובב 4 חודשים עם הבעיה הזאת בלי לקבל שבץ מוחי? שואל כי מרגיש רע כבר כמעט חצי שנה והסימפטומים מאוד דומים לזה. בגלל זה רוצה לנסות להבין אם עצם העובדה שעבר כל כך הרבה זמן בלי שקרה לי משהו חמור יותר בעצם יכול לפסול את הבעיה הזאת?
אגב, לצורך העניין הבדיקות שעברתי: CT מוח וצוואר (בלי חומר ניגוד), דופלקס צוואר ובדיקה ידנית של כירופרקט, הכול יצא תקין.


תגובות

פרופ--איתן-אוריאל
מומחה כמוני
מומחה בנוירולוגיה, בעל תואר שני במחלות כלי דם של המוח. מנהל המחלקה הנוירולוגית מרכז רפואי בלינסון. מזכיר האיגוד הנוירולוגי בישראל.
26/09/19 16:38

לא ברור לי מדוע הינך חושד בדיסקציה. במידה וקיים חשד קליני יש להתיעץ עם הרופא המטפל לגבי בצוע בדיקת CTA להדגמת כלי הדם.

ולנטינו
26/09/19 18:14

אני לא רופא כמובן. אבל הסימפטומים שיש לי מאוד דומים. הרופא המטפל חושב שאין לי כלום כי הבדיקה הנוירלוגית יצא תקינה. עשו לי CT ראש וצוואר אבל משום מה בלי חומר ניגוד שיראה את הכלי דם. וגם עברתי דופלקס צוואר שיצא תקין. פרופסור אני נמצא במצב רע כבר 5 חודשים, השאלה שלי אם ברמת העקרון תקופת זמן ארוכה כזאת בלי שקרה לי שבץ יכולה בעצם לפסול דיסקציה של עורקי הצוואר? או שזה לא אומר כלום וצריך לבדוק את הכיוון הזה?

גיל-מלצר
02/10/19 18:31

ולנטינו יקר, בדומה לך, גם אני איני רופא, אבל אני עברתי שני אירועים מוחיים ותיקון מפרצת בעורק הראשי ללב. קראתי את שאלותייך וגם אצלי עלתה השאלה, מדוע אתה שב ומציין או חושד שעברת דיסקציה כל שהיא ? למה כוונתך שיש לך סימפטומים מאד דומים לדיסקציה ? האם כבר אירע לך דיסקציה בעבר שאתה מכיר את הסימפטומים הנלווים לכך ? אתה גם מציין שאתה "במצב רע כבר 5 חודשים". למה כוונתך במצב רע ומדוע הנך מייחס את מצבך דווקא לדיסקציה ? אני מניח שיש לך רופא משפחה שמכיר את עברך הרפואי, מה דעתו ? במידה ואתה ממשיך להיות מוטרד ממצבך, תמשיך בבדיקות עד אשר תונח דעתך, יחד עם זאת הייתי ממליץ לך לבדוק כיוונים נוספים ולא רק דיסקציה. הרבה בריאות. גיל מלצר מנכ"ל אגודת הלב הישראלי www.israeli-heart.org

ולנטינו
03/10/19 14:23

אני חווה נימול בראש, התכווצות שרירים באזור הפנים, טשטוש בראייה וגם הרגשה של צוואר תפוס. וזה לא משהו שמגיע בהתקפים כלשהם אלא ממש מרגיש ככה כל הזמן במשך 5 חודשים ברצף. חיפשתי באינטרנט לפי הסימפטומים דברים שיכולים להתאים למצבי ודיסקציה צווארית היה הכי דומה. בגלל זה עכשיו מנסה לברר פרטים נוספים בשביל להבין אם שווה לי להוציא מהכיס אלפי שקלים לבדיקות פרטיות בנושא.

ולנטינו
03/10/19 14:28

הרפאת משפחה שלי אומרת שיש לי התקף חרדה. על סמך מה? אין לי מושג. אין לי שום עבר פסיכיאטרי וגם לא עברתי איזה טראומה מיוחדת. אני מתפקד רגיל, מתנהג רגיל ואפילו ממשיך ללכת לעבודה, רק שתוך כדי הכל מרגיש ממש רע ואיכות חיי ממש נפגעת. מבין, בגלל זה מנסה לחפש תשובות בכחות עצמי, אין לי בררה. הרופאים לא מנסים אפילו לעזור. עברתי את בדיקות הדם בהצלחה + את הבדיקה הנוירלוגית עם הפטיש (שזה רפוא מימי הביניים) אז החליטו שהכל בסדר

גיל-מלצר
03/10/19 15:21

ולנטינו יקר. אציין שנית שאיני רופא, אך מבין השורות שלך, נשמע שאתה אכן בלחץ/סטרס בשל מצבך או שיתכן שמצבך הנוכחי הנה תולדה של לחץ/סטרס. אומר לך משהו מניסיוני. עד לפני כשנה וחצי גם אני הייתי חרדתי לגבי דברים מסוימים בחיי, חלקם נבעו ממצבי הרפואי חלקם לא. חבר המליץ לי על ציפרלקס. בתחילה חשבתי לעצמי "מה לי ולכדורים הללו. הרי אני בסדר גמור "ללא עבר פסיכיאטרי "(כפי שאתה עצמך ציינת לגבי עצמך). אבל מאידך אמרתי לעצמי שאני חייב למצוא דרך להפחית את הרעש והחרדות והלחצים בראש אז אמרתי, יאללה, ננסה. לא יעבוד, נפסיק. שמע ולנטינו יקר (וזו דעתי בנוגע למצבי בלבד) הכדור הזה שינה לי את החיים (נשבע לך). בפועל שום דבר בסדר חיי לא השתנה. לא ביצעתי שום שינויים וכיוב'. מה שהשתנה משמעותית הוא האופן שבה אני חווה את החיים. תוך זמן קצר, 'סרטים' שהעברתי בראש כמו " תעלה הביתה שוב לבדוק עם נעלת את הדלת.." או " תזהר שהילדה לא טיפול במדרגות.." או "בטוח שסגרת את הגז .." ואלף ואחד סרטים מסוג זה שהיו לי בראש והקשו עלי את החיים. פתאום כל (!) הסרטים הללו נעלמו. פתאום התחלתי לומר כן לאשתי על כמעט כל דבר במקום להיכנס לוויכוח או מריבה. ופתאום... מיחושים/כאבים בכל מיני חלקים בגוף לרבות צוואר, ברכיים, מפרקים וכו' שהיו מנת חלקי היום יומית. נעלמו ! אשכרה נעלמו ! לקח לי זמן עד שהבחנתי שהכאבים היו תוצאה ישירה של הסטרס/לחץ שהכנסתי את עצמי. זו הייתה דרכו של הגוף שלי לומר לי " חמודי. אתה חייב להירגע". עכשיו כלפי חוץ הכל היה כרגיל. כך חשבתי בכל אופן, אבל בפועל זה היה הכול חוץ מכרגיל. זה היה מצב לא בריא. ואמנם אני עדיין חולה לב אחרי 2 ניתוחי לב ו 2 אירועים מוחיים והתפתחות של מפרצת חדשה שיתכן ותצריך ניתוח לב...שלישי, אבל (!!) זה המצב, עלי לקבלו כפי שהוא ולקבל את עצמי כפי שאני ולהבין שהקלישאה שאומרת "הכל בראש" היא מאד מאד נכונה. סיכום/המלצות : כפי שחברינו הרופאים נוהגים לסכם את המסמכים שלהם . מה שאני מציע לך הוא לקחת אויר, לשקול את האפשרות שאתה אכן עובר סוג של אפיזודה חרדתית, לפנות לפסיכולוג/פסיכיאטר בקופת החולים שלך (אל תחשוש מהם. זה שאתה הולך אליהם לא אומר שמשהו לא בסדר אצלך. זה רק אומר שאתה במצב מסוים וזקוק לעזרה ומי יודע, אולי ימליצו לך על טיפול תרופתי כל שהוא שיתכן ויעזור לך ממקום שאפילו לא חשבת עליו. בהצלחה וזכור. כפי שאומרים בסיירת מטכ"ל 'רק המעז מנצח'. בהצלחה. גיל מוזמנים להצטרף לקבוצה #קהילת_מטופלי_הלב_של_ישראל #קהילת_מטופלי_הלב_הישראלי /https://www.facebook.com/groups/2495958693961328 ולדף #אגודת_הלב_הישראלי https://www.facbook.com/IsraeliHeartAssociation/ מאת גיל מלצר

ולנטינו
08/10/19 18:55

כמובן שאחרי חצי שנה במצב כזה אני בלחץ, סטרס, דיכאון ומה רק לא. אבל בהתחלה ממש לא היתי, הכל היה רגיל וזה הופיע יום בהיר אחד. לכן חייבות להיות סיבה רפואית כלשהי שגורמת לי להרגיש ככה