המחשבות שאתה משתף כאן לגמרי לגיטימיות ומובנות. אכן זה קשה לאבד אנשים יקרים וברור למה אתה ישר מקשר את עובדה שאישתך חולה בסרטן לאובדן שחווית בעבר. יחד עם זאת כל עניין לגופו ולכל מחלה יש מהלך שונה שלא בהכרח דומה למה שחווית קודם. אתה זקוק לתמיכה ועזרה כפי כל אדם שמלווה אדם חולה ואולי אפילו קצת יותר כי מהמכתב שלך מרגישים כמה אתה קשור אליה. אני מציעה שתפנה לאגודה למלחמה בסרטן כדי לשוכח עם עובדת סוציאלית וגם לשקול להגיע לקבוצת תמיכה. הטלפון ליצירת קשר 1800200444. רצוי אחרי חול המועד סוכות. מאחלת לך הרבה כוחות ותמיכה חיצונית. אל תהייה לבד בזה.

אהלן אילן, תודה על השיתוף המשמעותי הזה. התמודדות עם בשורה על מחלת הסרטן היא קשה, בטח כשמדובר על אדם כל כך קרוב ואהוב. אני רוצה להציע שלא תישאר עם זה לבד. הארגון הישראלי לבני משפחה מטפלים מומחה בליווי אנשים בדיוק במצב הזה. ביכולתך לפתוח פניה ויועצת מטעמם תחזור אליך, יחד תחשבו מה יכול לעזור לאישתך ובעיקר לך. מצרפת כאן את הלינק לפתיחת הפניה https://caregivers.org.il/contact-us/ מה שלא תבחר, אני מאחלת לשניכם בשורות טובות וכוחות.

רוצה להגיד לך, מההיבט שלי, כמחלימה מסרטן השד... היינו בסרט הזה לפני כשנתיים ולקרוא אותך זה מעלה לי דמעות, היות ובעלי אמר לי בזמנו: אף אחד לא ייקח אותך ממני, גם לא הסרטן... ( גם הוא עם דמעות) נכון, זה לא קל, זאת תקופה קשה מלאה בפחדים וחוסר וודאות, מלווה גם בקושי פיזי... אבל אפשר לעבור את זה. לא כל סרטן = מוות אני מאמינה שאתם כעת בעיצומו של טיפול ואולי גם מצליחים לראות קצת את האור בקצה המנהרה. בהצלחה!