מנהלי קהילה
ד"ר ואלרי אלוש
מומחית לרפואה פנימית וראומטולוגיה
מנהלת המרפאה לפיברומיאלגיה
מרכז רפואי תל אביב (איכילוב)
רן שורר
פסיכולוג שיקומי מומחה (MA), ונוירו-פסיכולוג. בעל ניסיון טיפולי בהתמודדות עם אנשים עם הסובלים ממחלות כרוניות בשלבים שונים בחיים. בשנים האחרונות ריכזתי את הצוות הפסיכולוגי במכון הראומטולוגי במרכז הרפואי איכילוב, ת"א. היום אני משלב עבודה בטכניקות שיקומיות במסגרת מרכז סגול לרפואה היפרבארית במרכז רפואי שמיר. העבודה הטיפולית שאני פוגש כרוכה פעמים רבות בהתמודדות עם שיקום התפקוד לאחר מחלות גוף-נפש, התמודדות עם כאב יומיומי ומציאת כלים מתאימים להתמודדות עם מחשבות שליליות הקשורות למצב.
במסגרת העבודה הטיפולית אני עושה שימוש בכלים טיפוליים שונים שיעילותם הוכחה במצבים של התמודדות עם כאב כרוני, כולל מרכיבים של טיפול קוגניטיבי-התנהגותי (CBT), מיינדפולנס ושימוש בכלים מתקדמים לעיבוד אירועי מצוקה וסטרס בעזרת EMDR.
ד"ר עומר גנדלמן
ראומטולוג, רופא מומחה בכיר, במחלקה פנימית והיחידה הראומטולוגית בתל השומר.
אני פועל ועובד בגישה בה הראומטולוג הוא הרופא שמרכז את הטיפול בחולה בצורה הוליסטית ומקיפה.
מובילי קהילה
שרון גור
מתמודדת עם פיברומיאלגיה ותסמונת התשישות הכרונית מזה 20 שנה.
מכהנת כיו"ר עמותת אס"ף כ15 שנה.
כמוניפיברומיאלגיהתו נכה
תו נכה
16/10/19 19:58
2 תגובות
כבר 10 שנים אני מאובחנת בפיברומיאלגיה, ניסיתי המון המון תרופות ללא הצלחה
בשנתיים אחרונות המצב מאד התדרדר, יש ימים שאני בקושי מתפקדת.
הפסקתי לצאת הרבה פעמים לקניות (כולל סופרמרקט) כי נורא קשה לי ההליכה וגם בלתח נסבל לסחוב שקיות. אם אני יוצאת ואין מקום חנייה קרוב אני פשוט חוזרת הבית.
ניסיתי לבקש תו נכה, צירפתי מכתב של רופא משפחה, נוירולוג וראומטולוג וקבלתי סירוב.
האם למישהו רעיון איך אפשר לקבל? יש לי עדיין 7 ילדים שגרים בבית, אני ממש לא יכולה להישאר תקועה בבית זה פשוט מדכאה להיות ככה מוגבלת
תודה
ד"ר ואלרי אלוש
שושנה שלום, אני מבינה את תסכולך, אך כעיקרון, המשרד מקנה תו נכה למי שיש מגבלה אורגנית בגפיים המגביל אותו בתנועה, ולא נותן במקרה של מגבלה תפקודית כמו בפיברומיאלגיה. חשוב מאד בכל מקרה להקפיד על הליכה יומית, אפילו מינימאלת בהתחלה, ולהתמיד כל יום ולהגדיל כל פעם את מרחק ההליכה. כך תוכלי לראות שיפור גם בתפקוד וגם בכאבים. תרגישי טוב
שירת-הים
שושנה יקרה דיברת מגרוני!! אם אין חניה צמוווודה אני עושה אחורה פנה וחוזרת הביתה בעצביםםםם ותסכול. זה מתסכל רצח לגבי התו נכה, לא פייר. אני עשר שנים מאובחנת בפיברו ובסי אף אס בדרגה חמורה. אבל כל חיי יש לי את זה עד שעליתי על זה הנשמה יצאה. ככ ככ מבינה מה שאת מתארת מה אגיד לך. אני שנים לא יצאתי מהבית. היתה רק התדרדרות. ורק לפני שנתיים שלוש היתה הטבה סידרתי בעצמייייי את העניין של השינה בלילה שזה עשה הבדל עצום ומאז יכולתי לצאת כל יום וללכת עשר דקות ברגל. שזה ואווווווו אם היית יודעת כמה.. וגם התיפקוד בבית קצת עלה מאז כי יש יותר אנרגיה בגוף. לבי איתך ככ. :heart: