מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהיש לי הפרעת אכילה?

יש לי הפרעת אכילה?

13/11/19 0:02
1 תגובות

מאז שהייתי קטנה התעניינתי במשקל שלי,היום אני לא מסוגלת להעביר את היום בלי להתבונן במשקל שלי,אני בדיכאון מפרידה קשה וזה רק הגביר את הרגשות האלה..אני לא אכלתי כבר בערך שבוע אבל אני אומרת שכן,אני לא יודעת מה לעשות.נמאס לי מהחיוכים המזוייפים.כל פעם שאני רק מריחה אוכל אני הולכת להקיא מהגועל.הגובה שלי 158 והמשקל 46.2,אני מגזימה עם התגובה ל"בעיה"שלי?
בבקשה תעזרו לי,אני לוקחת איזה בקבוק שלם של רסקיו בפחות 3 ימים,מתחילים לדאוג לי ואני לא רוצה שיכריחו אותי לאכול,אני לא אעמוד בזה.אני מרגישה מכוערת,תמיד הרגשתי ולא משנה מה תגידו לי לומר לעצמי אני לא אשתכנע שאני יפה..איך לא להדאיג את ההורים?


תגובות

שלום וברוכה הבאה :). ראשית מבקשת למחוק את נתוני המשקל והגובה שלך ולקרוא בעיון את תקנון הקהילה. תודה :) שנית, ממה שאת מספרת, נשמע שאת סובלת מהפרעת אכילה ושאת בהחלט זקוקה לעזרה וטיפול. האם תרצי הכוונה לאן לפנות?