מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהמצוקה סביב הפרעת אכילה

מצוקה סביב הפרעת אכילה

22/11/19 8:42
12 תגובות

שלום,
אני מעל גיל 30, חולה באנורקסיה און ואוף מגיל 13.
עברה עלי שנה טובה והיא שוב הופיעה.
אחרי הרבה שנים של טיפול מיועד להפרעות אכילה, עברתי לטיפול בDBT, הטיפול הייעודי כאמור לא עזר ונאמר לי שיש לי הפרעה ״כרונית״.
אני אובדת עיצות. אני עובדת ולומדת והכל הולך ממש ממש טוב, סוף סוף אני לא בדיכאון (לעומת הרבה שנים אחרות). אבל המחלה חזרה ואני ממש מפחדת שהיא תהרוס הכל.
כרגע אני בטיפול DBT פרטני וקבוצתי.
מה עושים? איך ממשיכים מכאן ולא נותנים לזה להרוס הכל?
קשה לי מאוד... ):


תגובות

.beautiful.paople
22/11/19 8:44

שום דבר לא שווה את זה שתהרסי את מה שבנית? אסורררר אם תירצי לדבר בפרטי את מוזמנת אני שמח לעזור!!

שלום אנה, אני לא מכירה את ההסטוריה הטיפולית שלך, אבל היו תקופות שהיה טפול שכן עזר? פסיכותרפיה אולי? דיאטנית?

Lucy-in-the-sky
22/11/19 10:01

היי דנה, אנחנו מכירות קצת ופעם אפילו פניתי אליך לטיפול והקליניקה שלך היתה מלאה (: הייתי מאושפזת בתל השומר לפני כ8 שנים. חוץ מזה הרבה שנים של טיפולים במכונים שונים ובאופן פרטי. שום דבר לא עוזר, נראה שלהפרעה יש חיים משל עצמה. היא מופיעה ונעלמת ״על דעת עצמה״, אבל רוב השמן היא שם וכשהיא שם היא די חמורה. פסיכותרפיה אף פעם לא עזרה, יש פשוט תקופות שזה מתייצב ותקופות שזה נעשה פחות גרוע. הייתי אצל מיטב המומחים בארץ.... אני יודעת שזה קצת קלישאתי אבל אני ממש לא רוצה ללכת לדיאטנית שוב. גם מסיבות כלכליות אבל בעיקר בגלל שזה לא עוזר ורק מלחיץ. תמיד אני מרגישה שאני לא עומדת בציפיות... וכאמור, זה לא באמת עוזר. יש עוד רעיונות? יש משהו שעוד לא ניסיתי?

.beautiful.paople
22/11/19 10:22

להתחיל לקבל את העזרה של אנשים גם פה זה התחלה אם תירצי אני פה!

הי אנה, אז נעים מאד שוב :) אני מבינה שאת למודת טיפולים ושלא הצלחת להעזר בהם. אין לי שפן חדש בכובע שאת לא מכירה, אבל אני חושבת, שהרבה פעמים טיפול יכול להועיל או לא כפונקציה של הקשר עם המטפל (ולא חשוב כרגע אם מדובר בדיאטן או פסיכולוג) וגם, שבכל פעם מגיעים לטיפול קצת אחרת, כך שהשילוב בין שני אלה יכול לייצר הזדמנות חדשה. מהסיבות האלה הנטיה שלי להגיד לך היא להמשיך לנסות את מה שאת כבר מכירה, מתוך מחשבה שכל נסיון חדש יהיה בו משהו שאת לא מכירה, ואולי מתישהו המשהו הזה יעזור לך. בהצלחה יקירה :)

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
22/11/19 14:19

הי אנה, אפשר להבין למה זה קשה ומייאש, ודווקא בגלל זה כל הכבוד שאת ממשיכה לחפש אחר עזרה, ולא מוותרת. איך בינתיים בטיפול DBT? אני מבינה שזה יחסית חדש בשבילך, איך זה מרגיש לך? ושאלה נוספת, מה עם טיפול תרופתי? ניסית בעבר או גם כיום?

Lucy-in-the-sky
22/11/19 14:26

היי דנה ותודה על תשובתך, הDBT מאוד עוזר לדיכאון ולאובדנות, מהבחינה הזאת אני במצב הכי טוב שהייתי מזה שנים רבות.... אני על טיפול תרופתי משתנה כבר 8 שנים.... ניסיתי כמעט הכל.... ): חייבת להיות משהו חדש לא? חולי סרטן כל הזמן משתתפים במחקרים ותרופות ניסיוניות.... ידוע לכן על משהו כזה? משהו שעוד לא ניסיתי? תודה!!

Lapind-Audubon
22/11/19 18:42

הי אנה, אני חושבת שהשאלה היא לא רק התאוריה שניסית אלא שילוב שלה, של הגורם המטפל וגם שלך. המונח ״ניסיתי הכל״ לא מדוייק. מאוד יכול להיות שעדיין לא פגשת את המטפל הנכון לך, שלא היית במצב בשל מספיק לקבלת אותו טיפול. אל תתייאשי, הכל תלוי בנו. ואת יודעת משהו? אפילו אם לא נרפאנו, רק אנחנו שולטות בחלק אותה תופסת ההפרעה בחיינו. יש לנו את הכוח לחיות חיים טובים וללא לתת לה להיות יותר מרעש לבן. נכון שאין מה להשוות מצב כזה למצב בריא ונורמלי, אבל זה משהו שבהחלט ניתן להשגה. בכל מקרה, אני מאחלת לך (וגם לי) למצוא את הכוחות לשים את ההפרעה מאחור, מכל הבחינות.

אנה יקרה, מצטרפת לדבריהם של דנה ודנה :) אליך... ראשית, על הכבוד על כך שאת ממשיכה לנסות. היותך בטיפול dbt ויכולתך להיעזר בו לחלק מהסימפטומים, גם אם לא לכולם, מעידה על כוחות שלך וזה יופי. אני יכולה להציע, ואולי זה משהו שכבר שמעת ושמעת, ובכל זאת אציע - שהפרעת אכילה שהחלה בגיל כל כך צעיר, מבטאת פעמים רבות טראומה מוקדמת מסוגים שונים ומגוונים, כזו אשר אין לה מילים ולכן הפרעת האכילה מבטאת ומדברת בשמה... ומאותה הסיבה, יש ראשית לכבד את קיום ההפרעה כצורך, כמנגנון בו את משתמשת כרגע עבור עצמך, ובמקביל, על אף ריבוי הטיפולים, כדאי בכל זאת לא לוותר על פסיכותרפיה, למצוא כזו המתאימה עבורך, ובתקווה דווקא לא לעסוק באופן ישיר בהפרעות האכילה, אלא בחוויות מוקדמות יותר. בכל מקרה, המשיכי בדרך הטיפולית, אל תוותרי. לילה טוב.

*לדבריהן

מישהי18
23/11/19 0:47

היי לכולם ולאנה בפרט. אני מסכימה עם נועה שיש מקום לשלב פסיכותרפיה שדווקא לא נוגעת ישירות בהפרעה, אלא מגרדת קצת את השכבות וההגנות. אני נמצאת כרגע בטיפול כזה ואני מרגישה שזה מאוד עוזר ומשחרר. נכון הסימפטומים שלי חזקים כרגע אבל אני יודעת שכשאצליח להשתלט עליהם זה יהיה ממקום אמיתי ועמוק ולא ממקום של "לשים פלסטר". גם לי לקח הרבה זמן למצוא את המטפלת המתאימה. ומוזר שהגעתי דווקא למישהי שלא מומחית להפרעות אכילה ואיתה אני מרגישה הכי טוב. בהצלחה רבה!!

Lucy-in-the-sky
23/11/19 13:28

היי נועה ומישהי, ותודה על ההתייחסות! הDBT אמנם לא עוסק כמעט בהא באופן ישיר, אך גם פחות בטראומות מוקדמות. הרבה יותר בכאן ועכשיו.... כפי שכתבתי הייתי כבר במיליון טיפולים... שעסקו גם בטראומות וגם לא. גם בהא וגם לא.... אני שבעת ולמודת טיפולים ומחפשת משהו חדש שיכול לעזור... יכול להיות שאני באמת ״כרונית״ כמו שאומרים ושאין יותר מה לעשות?. תודה