טאי יקרה... מצטערת לשמוע על שנים של סבל. מתרגשת יחד איתך ביציאה מהארון וביכולת שלך להכיר את עצמך בכנות ולהכריז על זה. מבינה הייטב את הבדידות והפחד בהם את חיה סביב העניין הזה וחושבת לעצמי, שאם יש לך טיפול פסיכולוגי (הבנתי שכן), שם זה מקום טוב לפתוח את זה בלי להסתכן בדחיה, כעס או שיפוטיות. אני חושבת שעם כל הקושי והפחד שבדבר, הצעד הזה שעשית פה הוא צעד חשוב קדימה לחיים טובים יותר ואני מברכת אותך על כך :)

מצטרפת ממש לחיזוקים!!! את אמיצה ממש! אם את מירושלים אז יש שם קהילה גאה מאוד תומכת שמורכבת גם היא מהמון צעירים מהמגזר הדתי והחרדי. לי הייתה חברה טובה שהיא טראנס, עזבה את העולם החרדי אבל הצליחה בעזרת טיפול להישאר בקשר כלשהו עם המשפחה. דרכינו נפרדו אבל זכיתי להיות איתה בחלק מהדרך וזה לא פשוט בכלל. כל הכבוד על היציאה מהארון. גם פה, זו התחלה. זה משהו. זה צעד מול עצמך! תמשיכי מול הפסיכולוגית- אסור לה לספר להורים שלך אם את לא רוצה, כל עוד ואלו דברים שאינם מסכנים אותך והפרט הזה מן הסתם לא מסכן. תסבירי לה כמה חשוב לך הסודיות ותדונו בקשר עם ההורים שלך. זה כל כך חשוב לתהליך שלך! חיבוק גדול!!!

היום היה לי פגישה עם הפסיכולוגית ... סיפרתי לה על התחושות שלי , על זה שאני מרגישה זרה בגוף בו נולדתי ... והיא מנסה "לתקן" את זה , אני לא יודעת מה לעשות ... אני רוצה להיות מי שאני באמת , לא לעשות על עצמי עוד מניפולציות , אבל אין לי מושג איך לעבור את כל זה לבד.... אני ממש בדאון אני לא יודעת מה לעשות

לא בטוח שהיא בכיוון של לשמות אותך..אולי לעזור לך למצוא את המקום שלך. אני הייתי נותנת לה לעזור לי למצוא את עצמי לאחר בירור

כל הכבוד שסיפרת! לנסות ״לתקן״ אותך זה באמת לא נשמע מתאים לטיפול פסיכולוגי, הייתי משתפת אותה שכך את מרגישה מולה, כדי להבין יותר.

את צריכה לשקף לה, לשאול האם הכיון כולו הוא מנגנון או חלקים בהתנהגות. בעיני משמעותי . בשבילך כבר הגעת לטיפול אז שווה לברר את הדרך התנהגות...לעיתים לא מבינים בדיוק למה התכוונו.