אוי לא. טראומה !!!!
זאת טראומה מורכבת בעצם. היא לא היתה קיימת לפני האישפוז השני והקשירה, אבל הקשירה איחדה את כל האירועים שהיו בשנתיים האחרונות באיזשהי בראש שלי וקיבלתי מזה צלקת שעד היום אני מאמין שלא החלימה ואני מרגיש גם ממש את חוסר ההגינות שבזה כי נקשרתי בכלל מגלל תלונת שווא לא הגיונית אפילו של אח שנטפל אליי, אבל אז.. בתחילת העשור, קשירה היה דבר שגרתי להחריד, בתי החולים היו כמו מחנות ריכוז כשכל היום היו אנשים קשורים וצעקות של סבל וכאב ופחד היו דבר שבשגרה, ובכל זאת כמו בימי הנאצים אתה המשכת בשגרת יומך מול כל הצעקות האלה בחדרים הקטנים, היו 2 חדרים כאלה במחלקה, האמת שאם זה היה מישהו או מישהי שהייתי מיודד איתו יצא שהייתי מדבר איתו וקצת מעודד אותו, אבל מה אפשר לעשות? ללכת מכות עם האחים ולשחרר את המעונה?
נקשרתי לכל הלילה, מהצוהרים ועד הבוקר למחרת, לאחר האשמת שווא כמו שאמרתי, הייתי מופתע ולגמרי לא הבנתי איך פתאום מרגע פנאי חופשי בחצר הגעתי לסבל וכן בלילה גם אני צרחתי לאמא ואבא שישחררו אותי. ואומרים שאחד מכל ארבע סכיזופרנים עבר קשירה. זה נורא. והסיפורים בעיתונות על קשירות שנמשכות ימים? פשוט בא לך ללכת ולירות בצוות שם או משהו. זה עינויים לכל דבר. תהליך שנועד להכניע אותך על ידי שיעביר אותך מעבר לנקודות הסבל או השבירה שלך. וזאת לא היתה הקשירה הראשונה שלי, עברתי 3 קשירות ב2 האישפוזים הראשונים, הקודמות היו נוראיות אבל פחות. והפעם גם הייתי עציר, חסר זכויות בתוך עולם עוין ולא רק עוין בדימיון שלי.
אחרי השבירה השניה שלי באותו אישפוז, נכנעתי והסכמתי להאנס ולהאמין שכל מה שחשבתי מדומיין והיו הרבה דברים נוספים שהשתנו מתוצאה שכך, דברים שהפסקתי להאמין בהם מעבר לשיגעון - דברים שדווקא כן היתה להם אחיזה במציאות, ולדברים אחרים פשוט לא פירשתי אותם הלאה, הם נשארו בפרשנות מעוותת במשך שנים סגורים מתוך פחד לגעת בכלל בזיכרונות מאותה תקופה וזאת לא היתה תקופה רעה כמו שאותה שבירה שלי על ידי הממסד הפסיכאטרי באמתלה של טיפול רפואי גרמה לי להרגיש שהיא היתה. כי אמנם היה בא הרבה חרא, אבל היו גם רגעים טובים, רק שלא יכלתי לפרש את זה ככה, כי עשו לי שטיפת מח בכח שם בבית חולים הפסיכאטרי. ושם בחדר הקשירה כאילו השארתי חלק מהנפש שלי מאחור.
אני נגד קשירות. זה מנוגד לזכויות אדם - הזכות לא לעבור עינויים.
אשמח אם גם תגיבו תגובות נחמדות, אני יודע שזה קצת יותר כבד מלשאול מי משתמש ברספירדל.
צל לילה
משה35
אני קראתי שחולי סכיזופרניה חושבים שאנשים רוצים לפגוע בהם או להזיק להם .מאוד חשדניים .
צל לילה
מאד חשדניים, כן, יש סרטים פרנואידיים לפעמים.
צל לילה
אני לא מבין איך זה רלוונטי למה שרשמתי. היה אח סוטה שנטפל אליי קודם לאירוע ואחרי זה מגלל משהו לא הגיוני בכלל נקשרתי לשעות. שלא בפורמלית הצוות עצמו כיום מודה שהוא עשה טעות לא הוגנת איתי והם גם מודים ורשום אצלי חשד לטראומה. מעבר לזה הם מסתכנים באשמה אוטומטית בתביעה שאכן מגיעה להם ובדרך. (סיוע משפטי) משה, הצוות הוא לא אלוהים, עשו לך קצת שתיפת שכל, ואם סכיזופרן טוען משהו, יש סיכוי שהוא גם נכון ואמיתי. בעיקר שאני לא רושם פה כדי לשקר. שמתי לב שיש לך בעיה קצת של סטיגמציה עצמית, אל תתייג את עצמך סתם משה וגם לא סכיזופרנים אחרים, זה לא בסדר וזה גם יוצר עיוותים במציאות ובאמת.
צל לילה
רציתי להוסיף גם בנוגע למה שאמרת. שקשירה אכן גורמת או לפחות נוטה לגרום לתופעות לוואי מאד שליליות אצל המטופל: הגברת החשדנות, הגברת הניתוק מהחברה והסביבה והמדינה והמערכת, נטיה לעצבים ועליית האפשרות לאירועים אלימים בעתיד המטופל, בעיות שינה וכמובן.................. טראומה. כל זה ידוע ורשום פה ושם כשמתוארים לפעמים קשירות. על זה שיש לזה נטייה לגרום לטראומות, רשום גם בקישור של חוזר הבריאות לאחר הרפורמה של ליצמן בנושא קשירות (קישור למטה), היום הממסד הפסיכיאטרי עצמו מודה שהיתה הגזמה בקשירות ואנשים נקשרו הרבה מעבר למה שהיה צריך. זה המיעוט של הרע, במקרה שלי, הקשירה השלישית היתה עקב אשמת שווא. הקשירה הראשונה והשניה אכן היו מגלל משהו שעשיתי, אבל גם אני לא חושב שהיה זה טוב להפעיל עינויים לטפל בזה אם היתה אפשרות אלטרנטיבית יותר טובה. נדיר, באמת נדיר מבחינתי, שאפשר להצדיק קשירה וגם אז, לפרק זמן מינימלי. פעם הפסיכיאטרים פשוט שיחקו בזה והשתמשו בזה כמו שאני משתמש בסיגריות - לכל דבר שהוא רק איכשהו טיפה אפשרי לקשור הם קשרו. זה פשע שהיה נגד הסכיזופרנים, מצד שני אני לא חושב שהפסיכיאטרים הם שדים שבאו לפגוע בסכיזופרנים והמטרה שלהם למעשה לעזור לחולים. על פי רוב, חשוב להזהר מהכללות, יש גם רופאים מסריחים ורעים. תקרא על סינדרום הסוהר, אני חושב שזה מסביר חלק מההתנהגות שלהם. זהו סיימתי.