שלום אנשים - אורחים וחברי הקבוצה, קודם כל תודה שאתם קוראים, אני מקווה שזה מועיל ומעניין ושגם כיף לקרוא את הפוסטים שלי.
חברי וחברות הקבוצה מוזמנים גם לרשום פוסטים משל עצמם. או תגובות. או לכתוב לי לפרטי.

בפוסט הזה, אני רוצה לרשום על מודל שבעצם איתו מבינים באופן כללי את כל המנגנון של איך בעצם רגשות פועלים, או בעצם הסבר על הדינמיקה של הרגשות, זה לא משהו שאני המצאתי אלא קראתי עליו בספר פסיכולוגיה עצמית/העצמה - ספרים שאני קורא פה ושם כבר שנים. זה מודל למעשה מאד מקובל בפסיכולוגיה והוא נקרא מודל אפר"ת - אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.

מודל אפר"ת, מתחיל בא' - אירוע. קורה משהו. למשל הולכים ברחוב ורואים פתאום מפלצת ענקית שיורה באוויר בנשק אוטומטי. רק דוגמא. בחרתי במיוחד משהו בולט וקיצוני.
פ' - פרשנות. איך אתם מפרשים את מה שאתם רואים. יש מפלצת ענקית והיא יכולה לפגוע בכם ולהרוג אתכם או לפגוע באחרים וזה בא פתאום משום מקום. אתם ממש לא מרגישים מוכנים למצב.
ר' - רגש. כתוצאה מהאירוע , לא, כתוצאה מהפרשנות לאירוע ולא מהאירוע אתם צפויים להרגיש רגשות של פחד + הפתעה = קצת בהלה ואולי אפילו פאניקה מגלל גודל המפלצת. מצד שני אולי תרגישו משהו שיגרום לכם להרגיש קור רוח וגבורה מול המצב מגלל פרשנויות נוספות על הסיטואציה והמיקום שלכם בה או מגלל רצונות שלכם למשל, יש הרבה רגשות ורצונות ומחשבות שיכולות להתעורר מגלל המצב הזה והתוצאה עשויה להיות גם תערובת רגשית קיצונית. בכל זאת, זה מצב מאד קיצוני ולא שגרתי שהגיע בהפתעה.
ת' - רגשות ורצונות גורמים לדחפים לפעולה מסוימת, למשל בהלה תגרום לכם אולי לברוח, פאניקה אולי תגרום לכם לקפוא, כמה יצרחו, אחרים אולי ימצאו איזה דרך להילחם במפלצת, הכל לפי המצב והפרשנויות שעולות ממנו. וגם האדם הנמצא בסיטואציה.

וזהו, זה בעצם מודל אפר"ת שזה ראשי תיבות מאד נוחים לזכירה של אירוע, פרשנות, רגש, תגובה.
והוא בעיקר אומר 2 דברים: החשוב יותר, שרגשות נוצרים בעצם מפרשנויות שלנו על אירועים או מצבים חיצוניים או פנימיים. גם מחשבה היא סוג של אירוע שנוצרת לה פרשנות ועשויה להיווצר מכך גם רגש. למשל רעיון חדש יכול מאד להסעיר ולהלהיב וזה אירוע פנימי.
והדבר השני, שרגשות בדרך כלל יוצרים גם דחפים או נטיות לתגובות מסוימות והם מאד מפעילים אותנו.

ואם אתם לא רוצים להסתבך אל תקראו את הפיסקה הזאת, אבל גם רגש כמו מחשבה הוא אירוע ובתגובה לגילוי זה למשל שאתם מפחדים, אתם גם תגיעו לפרשנויות ולתגובות מסוימות כלפי הרגש עצמו ולא כלפי הגורם לו. מקווה שלא סיבכתי מדי בשביל מודל חדש.

אני אישית מאד אוהב את המודל הזה, קודם כל הוא מאד מאד מפורסם, הוא מאד קל לזכירה והוא מאד שימושי ונכון ובעצם מאד מסביר את הנושא של רגשות ואת הדינמיקה של איך הם נוצרים. ואפשר האמת להשתמש בו גם קצת לנושאים נוספים בפסיכולוגיה ולא רק לרגשות. ואין לי מושג איך זה נקרא באנגלית, אבל סופסוף זה גם משהו שבעברית עובד יותר טוב :)