מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.

פרפור

16/01/20 21:24
4 תגובות

שלום!
אני בן 41 בכושר ריצה, סובל מפרפור פרוזדורים כרוני ללא תסמינים . לאחרונה נתבקשתי ע"י הקרדיולוג לבצע הולטר בריצה .הממצאים הראו בין 3-7 פעימות בדופק מקסימלי של 295 לדקה.
הרופא נתן לי 3 אופציות
1)להפסיק פעילות גופנית (מיותר לומר שלא מתקבל)
2)ליטול בקביעות בטאבלוקר מסוג קרדילוק.
3)אבלציה
מתלבט ,מאחר ואינני חש בתסמינים כלשהם מעבר לתחושת כובד קל בנשימה ,בין ללכת להליך פולשני חודרני שעלול לא להועיל אך עם סיכוי ,אמנם קלוש שיזיק.
לבין נטילת תרופות כל החיים ,למרות היותם ידידותיים .
תודה


תגובות

שלום, התשובה לשאלה שלך , שמבוססת על לבטים חכמים ושקולים תלויה בעיקר בטיב הפרעת הקצב שנצפתה. לצורך כך צריך לעבור היטב על התרשימים של הבדיקה במאמץ. קשה לי לא ר לכן אם האופציות שהוצעו על ידי הקרדיולוג כולן סבירות, אם כי אני מניח שכן. תכלס, הייתי מציע לפנות לחוות שעת שניה אצל קרדיולוג, מוטב כזה שמתמחה בהפרעות קצב ולהגיע אליו עם תוצאות הבדיקה. צריך לאמר , שהרבה מאוד אנשים מטופלים בלסמי בתא וממשיכים שגרת חיים מלאה כולל עד ריצת מרתון. כל טוב לך

א.ישראל
19/01/20 10:24

תודה על המענה שאלה נוספת לוקח אטנט 20 מ"ג להפרעת קשב האם יש סיכון בלקיחת הכדור בהתחשב בפרפור תודה ויום טוב

שלום, יש עדויות על סיכון מוגבר לבעיות לב ובייחוד דופק מוגבר ולעתים נדירות פרפור הקשורים לנטילת מעוררים כגון אטנט. יש מקום לכן, לשקול את הצורך בנטילה מול הסיכון, כולל תזמון הופעת הפרפור לראשונה (לפני או אחרי הנטילה) , ככלל אם אין הכרח ממשי כמובן שעדיף בלי, אבל זה שיקול שצריך לקבל יחד עם הרופא שרשם התרופה מלכתחילה. שבוע טוב

בילוש
21/01/20 17:47

חיה עם פרפור פרוזדורים כרוני כבר 6 שנים. לוקחת קרדילוק 5 מג פעמיים ביום. מתפקדת כרגיל כולל ספורט . בת 70