מנהלי קהילה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני).
פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול .
יצירת קשר:
058-5518401
האתר שלי :
yaronarbel.com
מובילי קהילה
איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
קוצב לב
23/01/20 17:26
2 תגובות
קצב לב איטי לפעמים הפסקות ארוכות מדי. הרופא ממליץ השתלת קוצב לב
באופן כללי מבינה איך עובד קוצב לב לבעיות מסוג שלי, מעוניינת לקבל הבהרה בנקודה מסוימת.
האם הקוצב מתוכנת לתת פולס חשמלי בכל זמן קבוע שיקבע? למשל כל שנייה, או כל שנייה וחצי וכו' כך יהיה קצב לב סדיר וקבוע
או
שהקוצב "מחכה" רואה שחסר פולס חשמלי ואז נותן את הפולס החסר?
אם ההסבר הראשון הוא הנכון, מה קורה כשקצב הלב שלי יעלה כתוצאה ממאמץ? איך זה יחפוף עם הקצב שהקוצב נותן?
אם ההסבר השני נכון, ז"א שעדיין יהיה מרווח בין הפעימות רק יותר קצר כי בעצם גם לקוצב לוקח זמן קצר להבין שחסרה פעימה
תודה, אשמח לקבל תשובה
מורד שיראזי
היי אוריה מנסיון אישי (אני לא רופאה אבל הייתי מושתלת קוצב, דפיברילטור דו חדרי) פעילות הקוצב נקבעת ע"י טכנאי מוסמך של חברת הקוצבים בהתאם לנתונים שהוא מקבל ע"י הרופא המשתיל והמפקח. ישנו סף דופק שמעליו הקוצב נותן פולס וכן סף דופק תחתון. הסף העליון והתחתון נבדקים אחת לחצי שנה לערך כדי לשנותם ע"פ הנתונים הנאספים בזכרון הקוצב ולאחר בדיקתם ע"י טכנאי והרופא המטפל. קחי בחשבון שאסור להרים את היד למשך 24 שעות מהשתלת הקוצב, אסור לנהוג כחודש וכן להרים משאות וכדאי לשים לב לתחילת דלקת איזורית או קרישי דם שיכולים להווצר סביב הקוצב או האלקטרודות. לאחר ההשתלה תקבלי כרטיס עליו רשומים פרטי הקוצב וכן מספר הטלפון של המרכז בו את מטופלת, נהוג לצרף כרטיס מידע זה לתעודת הזהות וללכת איתו באופן קבוע ובמיוחד בטיסה לחו"ל ובכניסה למקומות בהם יש מגנומטרים בכניסה כמו משרדים ממשלתיים למשל. שיהיה בהצלחה רבה! ורד
ד"ר אסי מלויצקי
היי אוריה, התכנות של קוצב הוא דבר די מורכב, ומשתנה בהתאם לסוג הקוצב ומספר האלקטרודות שקיימות בו. לרוב בקומה עם שתי אלקטרודות, הבסיס לפעולת הקוצב היא העדפה לשמר את הקצב הבסיסי של הלב ורק במידה וקיימת הפרעה מסוכנת להתערב. במקרה שהדופק יורד מתחת לסף מסויים (שנקבע מראש ויכול להשתנות לפי תכנות הקוצב במרפאת הקוצבים לאורך זמן) , הקוצב נכנס לפעילות, מספר פעימות (פולסים) מועברות ומפעילות את המערכת החשמלית של הלב , ובמקביל הקוצב חש בכל זמן נתון האם מתעוררת פעילות חשמלית פנימית של הלב. אס בהתאם לתכנות הקוצב , הוא יכול להפסיק את פעילותו ולאפשר חזרה של הלב לקצב הספונטני שלו. למשל אם הייתה הפסקת דופק , אזי הקוצב יפעל ואז במידה והדופק הספונטני עולה (עקב מתח, התחלת פעילות או כל סיבה אחרת) הקצב הפנימי של הלב יעכב את פעילות הקוצב שיפסיק לקצב . התגובות של הקוצב למצבים שונים משתנות בהתאם לסוג ותכנות הקוצב לפי הצורך של המטופל הספציפי. ככלל אם הדופק עולה אזי הקוצב מפסיק לקצב , והדופק הפנימי של הלב הוא זה שמשתלט- כלומר כעיקרון, מקור הקצב (פנימי או הקוצב) השולט, יהיה המהיר מבין שניים. מקווה שעניתי לשאלתך , כל טוב