קוצב לב

23/01/20 17:26
2 תגובות
קצב לב איטי לפעמים הפסקות ארוכות מדי. הרופא ממליץ השתלת קוצב לב

באופן כללי מבינה איך עובד קוצב לב לבעיות מסוג שלי, מעוניינת לקבל הבהרה בנקודה מסוימת.

האם הקוצב מתוכנת לתת פולס חשמלי בכל זמן קבוע שיקבע? למשל כל שנייה, או כל שנייה וחצי וכו' כך יהיה קצב לב סדיר וקבוע

או
שהקוצב "מחכה" רואה שחסר פולס חשמלי ואז נותן את הפולס החסר?

אם ההסבר הראשון הוא הנכון, מה קורה כשקצב הלב שלי יעלה כתוצאה ממאמץ? איך זה יחפוף עם הקצב שהקוצב נותן?

אם ההסבר השני נכון, ז"א שעדיין יהיה מרווח בין הפעימות רק יותר קצר כי בעצם גם לקוצב לוקח זמן קצר להבין שחסרה פעימה

תודה, אשמח לקבל תשובה

2 תגובות

ורד-שיראזי
מוביל קהילה
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
25/01/20 18:37
היי אוריה מנסיון אישי (אני לא רופאה אבל הייתי מושתלת קוצב, דפיברילטור דו חדרי) פעילות הקוצב נקבעת ע"י טכנאי מוסמך של חברת הקוצבים בהתאם לנתונים שהוא מקבל ע"י הרופא המשתיל והמפקח. ישנו סף דופק שמעלי...
היי אוריה
מנסיון אישי (אני לא רופאה אבל הייתי מושתלת קוצב, דפיברילטור דו חדרי) פעילות הקוצב נקבעת ע"י טכנאי מוסמך של חברת הקוצבים בהתאם לנתונים שהוא מקבל ע"י הרופא המשתיל והמפקח.
ישנו סף דופק שמעליו הקוצב נותן פולס וכן סף דופק תחתון.
הסף העליון והתחתון נבדקים אחת לחצי שנה לערך כדי לשנותם ע"פ הנתונים הנאספים בזכרון הקוצב ולאחר בדיקתם ע"י טכנאי והרופא המטפל.
קחי בחשבון שאסור להרים את היד למשך 24 שעות מהשתלת הקוצב, אסור לנהוג כחודש וכן להרים משאות וכדאי לשים לב לתחילת דלקת איזורית או קרישי דם שיכולים להווצר סביב הקוצב או האלקטרודות.
לאחר ההשתלה תקבלי כרטיס עליו רשומים פרטי הקוצב וכן מספר הטלפון של המרכז בו את מטופלת, נהוג לצרף כרטיס מידע זה לתעודת הזהות וללכת איתו באופן קבוע ובמיוחד בטיסה לחו"ל ובכניסה למקומות בהם יש מגנומטרים בכניסה כמו משרדים ממשלתיים למשל.
שיהיה בהצלחה רבה!
ורד
ד-ר-אסי-מלויצקי
מומחה כמוני
קרדיולוג בכיר במערך הלב במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). מומחה ברפואה פנימית ורפואת הלב. בוגר בית הספר לרפואה בבאר-שבע. התמחות ברפואה פנימית וקרדיולוגיה במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי. תחומי עיסוק – אי-ספיקת לב, קרדיולוגיה קלינית, הדמיית לב לא פולשנית, רפואה פנימית. מדריך קליני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.
26/01/20 19:54
היי אוריה, התכנות של קוצב הוא דבר די מורכב, ומשתנה בהתאם לסוג הקוצב ומספר האלקטרודות שקיימות בו. לרוב בקומה עם שתי אלקטרודות, הבסיס לפעולת הקוצב היא העדפה לשמר את הקצב הבסיסי של הלב ורק במידה וקיי...
היי אוריה,
התכנות של קוצב הוא דבר די מורכב, ומשתנה בהתאם לסוג הקוצב ומספר האלקטרודות שקיימות בו.
לרוב בקומה עם שתי אלקטרודות, הבסיס לפעולת הקוצב היא העדפה לשמר את הקצב הבסיסי של הלב ורק במידה וקיימת הפרעה מסוכנת להתערב.
במקרה שהדופק יורד מתחת לסף מסויים (שנקבע מראש ויכול להשתנות לפי תכנות הקוצב במרפאת הקוצבים לאורך זמן) , הקוצב נכנס לפעילות, מספר פעימות (פולסים) מועברות ומפעילות את המערכת החשמלית של הלב , ובמקביל הקוצב חש בכל זמן נתון האם מתעוררת פעילות חשמלית פנימית של הלב. אס בהתאם לתכנות הקוצב , הוא יכול להפסיק את פעילותו ולאפשר חזרה של הלב לקצב הספונטני שלו. למשל אם הייתה הפסקת דופק , אזי הקוצב יפעל ואז במידה והדופק הספונטני עולה (עקב מתח, התחלת פעילות או כל סיבה אחרת) הקצב הפנימי של הלב יעכב את פעילות הקוצב שיפסיק לקצב . התגובות של הקוצב למצבים שונים משתנות בהתאם לסוג ותכנות הקוצב לפי הצורך של המטופל הספציפי.
ככלל אם הדופק עולה אזי הקוצב מפסיק לקצב , והדופק הפנימי של הלב הוא זה שמשתלט- כלומר כעיקרון, מקור הקצב (פנימי או הקוצב) השולט, יהיה המהיר מבין שניים.
מקווה שעניתי לשאלתך ,
כל טוב

מנהלי קהילה

פרופ' גדי קרן
פרופ' גדי קרן
מנהל המערך הקרדיולוגי, מרכז רפואי ת"א, פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת ת"א, מופקד קתדרה לקרדיולוגיה ע"ש חיים שיבא באוניברסיטת ת"א.
ד
ד"ר אסי מלויצקי
קרדיולוג בכיר במערך הלב במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב). מומחה ברפואה פנימית ורפואת הלב. בוגר בית הספר לרפואה בבאר-שבע. התמחות ברפואה פנימית וקרדיולוגיה במרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי. תחומי עיסוק – אי-ספיקת לב, קרדיולוגיה קלינית, הדמיית לב לא פולשנית, רפואה פנימית. מדריך קליני בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-אביב.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא, תל השומר.

מובילי קהילה

eitanab
eitanab
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 55. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). תושב ת"א. בעברי עיתונאי בידיעות אחרונות. מחבר הספר ׳מלחמת יום כיפור-זמן אמת׳ וכן כתבתי מספר ביוגרפיות. נולדתי עם מום מולד (בעיה מסתמית). בגיל 30 עברתי אירוע מוחי ובעקבותיו נותחתי (לב פתוח) להחלפת המסתם הלקוי במסתם מכני (מתכתי). מאז, משך כבר 25 שנים, שנייה אחר שנייה, כל היום וכל הלילה, תקתוק של שעון בוקע מתוך גופי ולא הייתה לי כל ברירה אלא להתרגל אליו, בדיוק כפי שאנו רגילים לשמע את הלמות ליבנו. ב 2015 נותחתי שנית, הפעם לתיקון מפרצת שהתפתחה בעורק הראשי ללב. גם הפעם צץ לו אי שם במהלך הניתוח, אירוע מוחי שהפעם הותיר בי לצערי נכויות ביד וברגל ימין. ב 2019 ייסדתי את עמותת 'אגודת הלב הישראלי' במטרה להעניק תמיכה וסיוע לקהילת חולי הלב בישראל. אני שמח להעמיד את ניסיוני ואת הידע שצברתי במהלך 50 השנים בהן אני חולה לב, לטובת קהילת חולי הלב. מאחל בריאות לכולנו גיל מלצר https://www.israeli-heart.org
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.