היי.אני מתגייסת ממש בקרוב, יותר נכון מתנדבת על רקע מחלת קרוהן שגילו לי שנה שעברה.
שמתי לב שבכל פעם שאני בלחץ קיצוני, התרגשות טובה או חרדה, הבטן שלי ישר מגיבה.
אני מנסה כמה שאני יכולה להיות רגועה לפני הגיוס, גם בשביל עצמי וגם בשביל הבטן שלי, אבל אני מוצאת את עצמי כמו רובוט חסר רגשות. פתאום אסור לי להתרגש, אסור לשמוח, אסור לפחד, אסור להיות בלחץ. פתאום אני מפחדת להרגיש, קצת איבדתי את הרגשות שלי.
יש לי קשיי הסתגלות ופחד משינה מחוץ לבית ובאופן כללי שינויים אצלי גם הם טובים מלווים בקושי עצום.
וכאן השאלה שלי , איך אני יכולה בזמן שנותר וגם בטירונות ובשירות, להרשות לעצמי לפחד, לבכות, להיות בלחץ ולהתרגש מבלי שהבטן שלי ישר תגיב?
אשמח לעצות, המלצות.
תודה רבה והמשך ערב נעים.