שלום למומחים,

אני מעלה כאן סוגיה מעניינת אודות טיפול אפשרי בפגיעת ראש קלה כתוצאה מתאונת דרכים להלן mTBI

בן 43 סובל מזה מספר שנים רב מפגיעת ראש קלה כרונית, כאשר הבחון וטיפול ראשון נעשה לפני כ10 שנים על רקע סימפטומים האופיניים להפרעת קשב וריכוז. זה מסביר את האיחור באבחון ובטיפול.

במסגרת הטיפולים עד עכשיו:
1. מספר סדרות בתא לחץ בפרוטוקול 1.5 -2.0 אטמוספרות, 90 יום כל סדרה
2. נעשו מספר מבחנים נוירופסיכולוגיים תוך כדי שימוש בתוכנה יעודית לאבחון ושיפור ליקויים קוגניטיביים
3. שימוש בתרופות להפרעת קשב וריכוז ממשפחת מתילפנידט, דקסאמפטמין, ליזדקסאמין וכ'

טיפולים אלו הניבו שיפור קוגניטיבי למצב מוגבל של מספר חודשים, לאחר מכן החלה ירידה משמעותית בתפקוד וההישגים לא נשמרו.
יש בכך בשורה טיפולי טובה אך לא מספקת למצב mTbi. אנשים שהכרתי במצבים דומים חוו ירידה קוגניטיבית וקושי בתפקוד לאחר מספר חודשים.
עם זאת במקרה נתקלתי בכמה מאמרים עוסקים בתחום TBS (גירוי באמצעות גלי טתא). פרוטוקול הטיפול הוא גם לאנשים הסובלים מדיכאון מגורי שלא מגיב לטיפול אחר. המאמרים ממקור אמין כדוגמת NCBI האמריקאי.
המאמרים מסבירים מצב של mTBI שהינו שונה TBI בינוני\חמור בכך שהפגיעה יוצרת מודולציה של תאי מוח עם מנגנון נוירופלסטי לא תקין.
כלומר ישנו עיכוב\ ערעור של התקשורת התאית.
בטיפול בתא לחץ מגיע חמצן לתאי המוח בצפיפות גבוהה של פי כמה תלוי בסביבה האטמוספרית שמאפשרת מצב זה. המצב מאפשר פעילות של תאי מוח שנפגעו כתוצאה מתאונה אך עדיין מתפקדים מטאבולית בצורה נמוכה כדי לאפשר את קיום התא. אומנם תאי המוח חזרו איכשהו לפקוד נורמאלי אך לא מספק. זה יכול להסביר את הדעיכה הקוגניטיבית לאחר מספר חודשים בהיעדר יצירת מסלול תקשורת תקינה.
על פניו נראה שטיפול TBS שהינו טיפול באמצעות אלקטרודות מייצר פולסים חשמליים בתדר ובמחזוריות מסויימת, מסוגל לנרמל פעילות תאית כך שמעבר המידע בין תאים תהייה תקינה ללא מעכב או פיצוי.

אשמח לשמוע את דעתכם איפה עומד תחום זה כיום.

תודה רבה.