מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהההורים נגד אשפוז

ההורים נגד אשפוז

24/03/20 22:04
3 תגובות

זאת הפעם הרביעית אני חושבת שאני מדברת עם ההורים שלי על אשפוז מלא , אני כבר מעל גיל 18 ולא צריכה את האישור שלהם בשביל להיכנס אבל עדיין כרגע באחריותם ואני לא יכולה ללכת להתאשפז. אמא שלי אמרה שהיא תעזור לי במקום אשפוז היא כל הזמן מנסה אבל בדרך שהיא לא טובה ולא באמת עוזרת. אני מיואשת כבר היום אכלתי בגללה ככ הרבה ורציתי ככ לבכות ושאלתי את עצמי מה אני אעשה אם אני יהיה באשפוז? אני אבכה להם שם בזמן האוכל? מה עובר עלי? אני מרגישה שאף אחד כבר לא יכול לעזור לי ואני בעצמי כבר לא יכולה לעזור לעצמי ואני מתחרפנת אני מרגישה כל כך טיפשה ותינוקת ולא יודעת איך אני אעזור לעצמי. אני מרגישה שאם יהיה באשפוז רק ארצה לברוח משם ולא ארצה לאכול אבל גם ארצה שיקחו ממני את כל המחשבות ואת כל מה שאני מרגישה. אני מרגישה שאני לא רוצה אשפוז ובא לי להעיף את כולם ממני אבל אני גם מרגישה שזה מה שאני צריכה , אני לא אכנס לאשפוז בגלל ההורים שלי ואני יודעת שיהיו לי בולמוסים ומחר הכי ואעלה במשקל בגללם ורק בגללם כי הם הורסים אותי ואת החיים שלי.
נמאס לי לריב איתם על הכל ונמאס לי מכולם נמאס לי לדבר ונמאס לי לכתוב ונמאס לי פשוט מהכל , נמאס לי לריב איתם על האוכל כל הזמן למה אני לא יכולה פשוט להרגיש יותר טוב ופחות להיות בסביבה שלהם?


תגובות

פפפפ
25/03/20 0:27

היי, לא יודעת מאיפה את אבל יש לי פסיכולוגית בפרטי, אני מאמינה בטיפול איטי וממושך, ללכת לאט ובטוח. שווה מאוד ומשתלם ... להיות בסיפור הזה ולפספס שנים יפות של השכלה ועבודה יקר מכל בחינה.

פפפפ
25/03/20 0:28

מטפלת טובה גם תדריך אותם איך הדאגה ואהבה שלהם אלייך לא פוגעת בהחלמה . ממילא המצב במדינה יצטרך זמן להתאושש

Skinny
25/03/20 0:32

תודה רבה שלחתי לך הודעה בקשר לזה