מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.

מחזור חלש

26/03/20 23:36
2 תגובות

עכשיו בימי הקורונה כשכולם אוכלים יותר אני גם מרגישה שעליתי מלא למרות שהמשקל אומר אחרת, אבל אולי זה כי השרירים שלי הופכים לשומן... בכל אופן בחצי השנה האחרונה הייתי בBMI 18.5 ולפעמים קצת פחות אבל זה תקין יחסית. ממש השתדלתי לשמור על המשקל הזה כי אני מנסה להיכנס להריון אבל כל חודש שעובר ואני מקבלת מחזור זה פשוט מרסק אותי. אני חושבת לעצמי בראש "הנה עוד חודש שאני צריכה לאכול 'טוב'". זה גורם לי לרצות לרדת כי מה זה שווה... אני לא מבינה איך זה הגיוני שאני אוכלת כמו שצריך, אני באמת אוכלת (!) ואני מקבלת מחזור חלש ליומיים בקושי... גם ככה קשה שאי אפשר לצאת מהבית ולעשות ספורט בצורה נורמאלית, אז כל חודש שאני מגלה שאין הריון אני מרגישה שאין לי סיבה טובה להיות במשקל הדוחה הזה... אם היו אומרים לי שאכנס להריון עוד X חודשים, גם אם זה היה עוד חצי שנה, לפחות הייתה לי וודאות כמה זמן עוד אצטרך לאכול כמו שמנה. שאלה- מישהי גם חוותה מחזור כזה? זה קשור בכלל למשקל או למה שאני אוכלת?


תגובות

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
27/03/20 1:05

הי נועה, אני לא יודעת לגבי המחזור, זה נושא שכדאי לבדוק מבחינה רפואית, נשמע שמבחינת משקל את על הגבול, ואולי מתחתיו, כך שאני מניחה שזה עלול להקשות על תהליך כזה של כניסה להריון. החוויה הזו של לנסות ולקוות, להתאכזב כל פעם מחדש, עם כל העמימות שיש בזה, היא מאד מאד קשה, לכל אחת, ובוודאי כשאת עושה מאמץ ומתמודדת עם נושא כה קשה ורגיש בשבילך כמו המשקל. אני יודעת שאין שום דבר שיגידו לך שיקח ממך את התחושות האלה, אז אני רק מקווה שתצליחי להזכיר לעצמך שכל חודש כזה מקרב אותך למטרה שלך, ושגם אם זה כרגע מרגיש רחוק ולא ברור, זה שם, ושהתהליך הזה, של לשמור על עצמך ועל המשקל, הוא חשוב לא רק בשביל ההריון אלא גם בשביל התינוק, בשביל האימהות שלך ובשביל עצמך.

פפפפ
27/03/20 1:09

היי, בתקופה שהפסקתי ספורט מהסיבה שהיה חשש כבד מידי בריאותי אכן בהתחלה ירדתי באופו הזוי אבל בתחושה לא. יש משהו שיורדים שמפסיקים ספורט. המחזור משחק כשמשחקים עם הגוף, חכם יותר ממה שאנחנו חושבות. אכילה נורמלית היא לא של שמנים( אנחנו שכנענו את עצמנו מספיק טוב). מאחלת לך בעזרת ה'להגיע ליעד שאת רוצה ולא להפסיק לאכול ..מספיק קשה להתחיל כל פעם לסגל שיגרה של אכילה- נוראי..וכל פעם שבא לי לנוח אני מזכירה לעצמי כמה קשה לחזור לאכול סביר.. עזבי להראות- אנחנו לא רואות טוב....יש סטנדרט... שולחת לך תקווה של הרבה כוח