מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבחזרה לעבודה לאחר צינתור

חזרה לעבודה לאחר צינתור

14/04/20 12:39
5 תגובות

שלום,
אני בן 47 ולפני מעט יותר מחודש עברתי צינתור התערבותי בשל קרע בעורק led ,במהלך הצינתור הותקנו שני סטנטים.
באופן כללי בריא ,לא מעשן, אוכל בריא עושה ספורט (כל אלו עברו למשטר יותר קפדני לאחר האירוע).
אני עובד במערכת החינוך (המיוחד)ועל פי המסתמן אמור לחזור לעבודה בעוד מס' ימים.
בשל האירוע ולצורך התאוששות הייתי כחודש בחופשת מחלה ולאחריה ימי השבתת מערכת החינוך בשל הקורונה.
האם יהיה נכון עבורי ,מבחינת רמת הסיכונים, לחזור לעבוד? (ברקע הקורונה והנגזרות שלה)
תודה מראש וחג שמח!
שחר


תגובות

היי שחר, ראשית מאחל לך החלמה מלאה ומהירה. לגבי חזרה לעבודה בתקופה זו, מדובר בשאלה לא פשוטה, אבל - 1. אין התווית נגד או המלצה ברורה של משרד הבריאות לחולים במחלות לב (שאינם מעל גיל 65) לצמצם מגע ולשוב פחות לעבודה ביחס ליתר האוכלוסיה. 2. במידה ולא הייתה פגיעה משמעותית בתפקוד הלב, ואתה מרגיש בטוב, ללא קוצר נשימה, תעוקת חזה, חולשה וכדו' , ההמלצה של מרבית המחלקות הקרדיולוגית הן כי ניתן לחזור לעבודה לאחר חודש, אלא אם מדובר במאמצים גופניים קיצוניים - ולא מדובר אצלך במקרה כזה. 3. אחד הפרמטרים שיכולים להוסיף מידע וביטחון הוא תפקוד הלב ובעיקר החדר השמאלי השאריתי, שנמדד במונח שנקרא מקטע פליטה או EJECTION FRACTION ככל שזה קרוב יותר לנורמה (~60%) ובייחוד אם הוא מעל 50-55% אזי הפגיעה בלב הייתה קלה והסיכון בעטיה נמוך. 4. כמובן שהדבר הפשוט ביותר, הוא להתייעץ עם הקרדיולוג שלך / רופא המשפחה/ הרופא במחלקה שהיה אחראי עליך בזמן האשפוז. 5. במידה ובזמן שאתה חוזר לעבודה, צריך להקפיד הקפדה יתר על כללי זהירות, ובעיקר - עטיית מסיכה, ריחוק, הגיינת ידיים וכדו'. 6. דאגה כללית לבריאות ובפרט אורח חיים בריא כפי שציינת ונטילה סדירה ואדוקה של התרופות ישמרו עליך. כל טוב לך וחזרה מהירה וטובה לשגרה

שחר-שלום
20/04/20 10:35

תודה רבה על התשובה המפורטת. ברשותך, הבהרה. האם הפרמטר שציינת בסעיף 3 (כאינדיקטור לרמת הפגיעה בתפקוד הלב) הוא נתון שאני יכול למצוא בסיכום המידע הרפואי שקיבלתי לאחר הצינתור? לצערי אוכל לפגוש את הקרדיולוג המטפל בי רק לאחר תאריך החזרה הצפויה לעבודה ולכן זקוק למידע... תודה מראש, שחר גורביץ'

היי הפרמטר הזה מופיע בדוח אקו-לב שככל הנראה עברת באשפוז או לאחר השחרור

שחר-שלום
23/04/20 15:41

אסי שלום, בדקתי את ממצאי אקולב שנערך לי לפני הצינתור והתוצאה עבור החדר השמאלי הוא EF גדול מ60%. זה מבטא פגיעה מינימלית? תודה!

היי שחר, זו בהחלט פגיעה מינימלית ולמעשה באקו לב לא ניכרת פגיעה בתפקוד שכן מקטע פליטה של 60% היא תקינה . כל טוב ושבוע טוב לך