מנהלי קהילה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה.
עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.
מובילי קהילה
איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
טיפול תרופתי
13/05/20 11:16
6 תגובות
שלום ובריאות , ב- 12/2019 עברתי צינתור לבבי עם הכנסת סטנט. נרשם לי פלויקס (לוקח בבוקר) ואספירין 100 (לוקח בערב), אין מדללים נוספים. לאחרונה עקב הופעת המטומות בגוף, אני חושש מדמם מוחי. לדעת רופא המשפחה התופעה אסטתית בלבד. האם לשנות זמני לקיחה או מינון ? תודה
תגובות
ד"ר אסי מלויצקי
שלום יודה, החשש שלך מובן ושכיח למדי בקרב מטופלים הנוטלים מדללי דם. מאידך, אני בהחלט מסכים עם רופא המשפחה, אמנם ישנה עליה בסיכון בדימום מוחי בזמן נטילת שני מדללי דם , שהינך נוטל בכדי לוודא שהסטנט שהושתל בלבך ישאר פתוח ללא היצרות, אולם אנחנו בהחלט יודעים שנוכחות שטפי דם עוריים לא מנבאת או מצביעה על סיכון גבוה יותר לדימום משמעותי, ובכלל זאת דימום מוחי בקרב מטופלים שנוטלים מדללי דם. בו בזמן, יש ליטול את הטיפול מדלל הדם הכפול לזמן המינימלי האפשרי וזו בהתאם לעצת הקרדיולוגי המצנתר או זה שעוקב אחריך. כל טוב והרבה שקט ובריאות
יודהגור
תודה לד"ר מלויצקי, תשובתך מרגיעה. אשמח לקבל הבהרה לגבי התרופות המדוברות שכרגע אני נוטל בנפרד כפי שפרטתי, האם להמשיך בהפרדה או לקחת יחד, והאם יש חשיבות ללקיחה בבוקר או בערב .
ד"ר אסי מלויצקי
שלום , ההפרדה כפי שאתה נוהג עכשיו היא אכן המומלצת מעבר לכך אם וכאשר תעבור לנטילה של כדור בודד מדלל דם, לרוב נהוג לקחתו בערב אם כי אין לכך משמעות גדולה בריאות טובה
יודהגור
אמשיך כך, תודה ובריאות
אברהם
יודה גור שלום, השאלה שלך מצויינת. לי יש שני סטנטים שהוכנסו לפני כחמש שנים (בהפרש של ששה חודשים בין אחד לשני) המצנתר/קרדיולוג רשם אספירין, אך אחרי תקופה הרגשתי חוסר נוחות והחליף לי לפלוויקס אותו אני נוטל עד היום. נטלתי תרופה להורדת לחץ דם. התרופה הורידה לי את הדופק ל-40 . בזכות עירנות של האחות ובדעה אחת עם רופא המשפחה הפסקתי את התרופה הזו, הדופק התייצב על קצת מעל 50 כאשר לחץ הדם תקין ביותר ללא תרופה זו. אינני יודע את גילך, האם אתה נוטל תרופות להורדת לחץ דם, תרופה להורדת הכולסטרול, האם תפקוד הלב תקין? האם הדופק שלך מעל 50? מבלי להכיר אותך-תשיל לפחות 10% ממשקלך! עבור לתזונה בתפריט ים תיכוני ! חמישה חודשים שאתה לוקח שני מדללים, זה הרבה זמן ! רופא המשפחה אמור לדרוש ממך לבצע בדיקת דם מקיפה ולהפנות אותך לקרדיולג לאבחון יסודי מחדש של כל מדדי תפקוד מערכת הלב וכלי הדם. בהצלחה
יודהגור
תודה, אני בן 73, עם ידע בתחלואה כלילית, בעברי כחוקר בתחום. קצב סינוס איטי מטבולי מתחת ל- 60, תפקוד לב תקין, וחתום על 7 סטנטים (עד היום), עוקב מקרוב על צריכת מדללי הדם. בהנחיית המצנתר אמור להמשיך בטיפול למשך שנה. קיבלתי תשובה מד"ר מלויצקי (באתר) התומך בטיפול. אני במעקב קרדיולוגי רצוף (בילינסון) . אשמח לשתף מהידע שלי, איחולי בריאות .