מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהלא מצליח להפסיק לאכול

לא מצליח להפסיק לאכול

14/05/20 22:53
6 תגובות

אהלן,
בשנים האחרונות עליתי מאוד במשקל - עליתי 45 קילו בטווח של 8 שנים
וכיום אני 120 קג
לאחרונה אני מנסה לחזור לעצמי ועושה יותר כושר. הקטע הוא שקשה לי
להפסיק לאכול וקשה לי לעצור את עצמי. אתמול בערב נכנסתי לסופר, קניתי
חבילת ופלים וסיימתי את כולה..כשאני יודע שאני פוגע בתהליך שאני מנסה לעשות..
מיותר לציין רגשות האשמה הקשים אחר כך...
מיותר לציין כל ההשלכות גם של העלייה במשקל - פגיעה באיכות החיים..

פשוט ממש ממש קשה לי.
כל פעם כשאני לבד בבית ואשתי לא באזור, אני פותח את הארון ופשוט - בולס.

מה עושים?
איך מתגברים על זה?
מישהו התמודד עם זה והצליח?

תודה לעוזרים!


תגובות

שלום לך, ממה שאתה מספר על עצמך נשמע שהאכילה מהווה עבורך מענה כל שהוא לצרכים נפשיים כל שהם, מה שמכונה אכילה רגשית. הדרך הטובה שאני מכירה להתמודדות עם המצב היא באמצעות טיפול שמשלב טיפול רגשי עם טיפול תזונתי. האם חשבת על טיפול?

צבי2020
15/05/20 11:48

תודה עלך התשובה. כן, חשבתי על טיפול. כי באופן כללי גם בחיים לא ממש טוב לי. בעבר ההליכות היו עושות לי ממש טוב, גם לנפש. חשבתי אולי גם כעת זה הפתרון...

הליכה זה דרך נהדרת לצורך הרגעה, איוורור מחשבות, שיפור מצב רוח. עם זאת, תהליך טיפולי טוב יהיה כנראה יעיל יותר. ממליצה לך לשלב בין השניים :)

SY
19/05/20 9:48

ניתוח שרוול

אני לא ממליץ לך על ניתוח בריאטרי. הניתוחים בארץ לא מומלצים כלל לבעלי הפרעת אכילה. אני כן ממליץ לך לפנות דרך הקופת חולים שלך למרפאות של הפרעות אכילה. אתה חייב לאבחן את עצמך כמו שצריך ולקבל טיפול כולל בבעיה. העצות שלי אליך הן מנסיון אישי שיתכן ומאוד יזכיר לך את עצמך. רוב האנשים לא יכולים להבין את הדחף שקופץ עליך ודוחף אותך לאכול. ברור גם שהמצב ההרגשתי לא משהו... אתה תמצא שבטיפול שתקבל גטפלו גם בהרגשה שלך וגם בהרבה מאוד אספקטים נלווים. השאלה שלי לעצמי כל הזמן הייתה "למה לא פניתי קודם..." ואם אתה חושב שעוד ספורט יעזור... אני רצתי 3 מרתונים במלחמה בהפרעה ואני יכול לומר לך שזה לא מספיק... הצורך הבסיסי זה עזרה מקצועית להפרעה.

צבי2020
20/05/20 18:07

תודה רבה!!! בהחלט ניתוח זה לא אופציה...