מנהלי קהילה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי.
פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב.
תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב.
לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר.
כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא).
אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב.
אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל.
במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה.
עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.
מובילי קהילה
איתן אביר
הי לכולם,
שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים.
בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים.
בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב.
כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם.
תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים.
במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה.
לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים.
מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
קוצב לב
15/05/20 10:27
2 תגובות
יש לי כיום. קוצב לב .ובכל זאת כל מספר חדשים אני סובל מהפרעות קצב ופרפורים. יש הצעה לנתק. בלב את המערכת החשמלית הטבעית ולהסתמך רק על הקבוצה המושתל . .
אני מבקש חוות דעת. בנושא .וכן אם יש אנשים שככה חיים ומה איכות החיים
תגובות
ורד שיראזי
היי מוטי, במקרה שלי היה לי קוצב דו חדרי שקיצב כל הזמן. מבחינת ההרגשה- לי אישית הייתה תחושה שהקוצב "סוחב" את הלב לפעילות. כשהתרגשתי, כעסתי או שמחתי מאד הוא מיד הרגיע את התגובה הלבבית (הוריד את הדופק) ומיתן אותה. אני הרגשתי שהקוצב קצת השתלט לי על הרגשות בגלל השליטה בקצב הלב אבל איכות החיים שלי השתפרה, יכולתי לעמוד ליותר זמן ולנשום קצת יותר טוב. מאחלת לך בהצלחה בכל בחירה, כל טוב ובריאות טובה ורד
ד"ר אסי מלויצקי
שלום מוטי, הפעולה שאתה מזכיר נקראת אבלציה של הצומת המחברת בין חדרי הלב לעליות ( AV NODE ABLATION) כך שיהיה נתק חשמלי ביניהן, במצב זה התכווצות החדרים (שהם המדורים בלב שאחראים על הזרמת הדם לגוף כולו) תלויה בקוצב המושתל. ההחלטה על כך תלויה במגוון גורמים, העיקריים שבהם הם - סוג הקוצב - רגיל או דו חדרי תפקוד הלב הבסיסי כמות ומידת ההצלחה של הנסיונות לשלוט בקצב העלייתי מידת ההפרעה הנגרמת כתוצאה מהקצב העלייתי שקשה להשתלט עליו עצה מעשית, לכן לא יכולה להינתן במסגרת זו ובוודאי לא עם הפרטים הרשומים. יש מקום להיוועץ עם מומחה להפרעות קצב, ולדעתי האישית אולי אפילו לקבל חוות דעת נוספת כל טוב לך ובהצלחה