מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

ד
ד"ר איתן גור
מנהל המרכז להפרעות אכילה ומשקל במרכז הרפואי ע"ש חיים שיבא, תל השומר.
דנה צינמן ליטרט
דנה צינמן ליטרט
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
מורן וילנר סקאל
מורן וילנר סקאל
שלום, אני מורן, פסיכולוגית לאחר התמחות קלינית. בשנים האחרונות עבדתי במרפאה וגם במחלקה להפרעות אכילה לנוער בתל השומר. בעבודתי פגשתי מקרוב את המצוקה, הקושי והמורכבות שפוגשות המתמודדות ופוגשים המתמודדים עם הפרעות אכילה, ונושא זה קרוב מאוד לליבי. כיום יש לי גם קליניקה פרטית בצפון תל אביב : https://www.moranws.com/ אני מאמינה שחלק חשוב מתהליך ההחלמה הוא היכולת לא לחוש לבד, בייחוד במצבים וברגעים בהם נדמה שאף אחד אחר לא מבין מה עובר עלייך, והתחושה יכולה להיות מאוד בודדה. לתחושתי, כל אחת וכל אחד ראויים לחיות חיים מלאים ועשירים, ואני מאחלת לך להצליח להגיע לכך!
אפרת וייס שורץ
אפרת וייס שורץ
נעים מאד, אני אפרת, דיאטנית קלינית, בעלת 12 שנות ניסיון בטיפול בהפרעות אכילה במבוגרים ובמתבגרים. בוגרת תואר ראשון בתזונה מטעם האוניברסיטה העברית ובעלת תואר שני במדעי הרפואה מטעם אוניברסיטת תל אביב. דיאטנית קלינית בצוות הטיפולי של המרכז להפרעות אכילה במבוגרים במרכז הרפואי שיבא תל השומר, חברה בצוות הטיפולי במסגרת הדיור המוגן של הבית השיקומי לנשים מחלימות מהפרעות אכילה בהוד השרון, ומטפלת במבוגרים ובמתבגרים המתמודדים עם הפרעות אכילה בקליניקה פרטית בהרצליה.
כמוניהפרעות אכילהחשבתי שזהו, אבל זה תמיד חוזר

חשבתי שזהו, אבל זה תמיד חוזר

24/05/20 2:22
2 תגובות

אני בת 28. הקאתי פעם ראשונה בגיל 13 או 14, אני לא זוכרת. אני חושבת שזה התחיל מלרצות לרדת במשקל ואני יודעת שכל פעם כשזה חוזר זה בשביל להזכר שיש לי שליטה על עצמי.

חזרתי עכשיו מדייט עם משהו מהעבר הרחוק, הוא השתנה מאוד. קצת לחץ על סקס, אני קצת זרמתי. הלכתי אליו לדירה בתחושה שאני לא רוצה לעשות את זה ובכל זאת זה קרה. חזרתי הביתה במונית וידעתי שאני מתכוונת להקיא. ניקיתי את כוסות היין שלקחתי איתי, החזרתי את הפותחן למגירה ולקחתי את החלוק כדי להתקלח. ואז הקאתי ואמרתי לעצמי שאפילו קצת זה מספיק והקאתי שאריות של יין אדום. הרגשתי שוב בשליטה. אפילו היה לי חיוך על הפנים. קילפתי מעצמי את הבגדים והכנסתי למכונת הכביסה ומיד להתקלח. למה אני רעה כל כך אל עצמי? למה אני עושה דברים שלא עושים לי טוב? לא הקאתי כבר שנים. אז למה? אף פעם לא הקאתי הרבה אז אני יודעת שזה לא עיניין של התדרדרות. ובכל זאת, לא חבל?
רק תוהה, האם אי פעם אגמל מזה?


תגובות

rlaptn
25/05/20 19:02

מה קורה איתך מאז אותו מקרה?

דנה-צינמן-ליטרט
מומחה כמוני
פסיכולוגית קלינית. למדתי באוניברסיטת תל אביב, אני מטפלת בילדים, נוער ומבוגרים. אני עובדת כבר הרבה שנים במערך להפרעות אכילה לילדים ונוער בתל השומר, תחילה כמדריכה במחלקה להפרעות אכילה, בהמשך פסיכולוגית באשפוז יום, עשיתי את ההתמחות האשפוזית במחלקה וגם את התזה כתבתי בנושא הפרעות אכילה והפחד מהחיים. בשבע השנים האחרונות אני פסיכולוגית במרפאה להפרעות אכילה (הייתי שותפה בהקמתה). בנוסף, יש לי קליניקה פרטית ברמת השרון שם אני מטפלת גם בבוגרות המתמודדות עם הפרעות אכילה.
26/05/20 8:52

הי יקרה, כפי שאת בעצמך מתארת, נשמע שלהקאות יש פונקציה מיוחדת, בין אם זה כדי להשיב תחושה של שליטה ובין אם זה כאמצעי לוויסות והרגעה. קודם כל, אני חושבת שזה מאד מרשים שהצלחת ככה שנים להימנע מהקאות, וההישג הזה ממש לא נמחק בגלל אירוע אחד. כנראה היה שם משהו קשה באינטראקציה שלך עם אותן בחור, ואולי נגע בנקודות כואבות ועורר תחושות מסוימות. אני בטוחה שאם הגעת למצב שאת מקיאה אז כנראה זה לא קרה סתם, ואני מקווה שבמצבים כאלה תוכלי במקום להפנות כלפי עצמך שאלות מאשימות והרבה אכזבה, להפנות גם קצת חמלה והבנה, ואז יהיה גם קצת פשוט יותר להמשיך הלאה ולשמור על עצמך. אני לא יודעת אם היית בטיפול פסיכולוגי או אם את נמצאת כרגע, אבל במידה ואת מרגישה שיש דפוס כזה של התנהגויות שפוגעות בעצמך, זה בהחלט משהו שחשוב וכדאי לעבוד עליו בטיפול ולעזור לך בזה.