מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל
פרופ' ירון ארבל הוא קרדיולוג ומצנתר לב בכיר במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בנוסף, פרופ' ארבל מנהל את המרכז למחקר קרדיווסקולרי במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). הוא פרופ' מן המניין בקרדיולוגיה באוניברסיטת תל אביב (מסלול קליני). פרופ' ארבל מומחה בפנימית, מומחה קרדיולוגיה ומומחה בצינתורים. הוא בוגר בית הספר לרפואה בת"א. הוא סיים בהצטיינות התמחות ברפואה פנימית. לאחר מכן, סיים בהצטיינות יתרה התמחות בקרדיולוגיה במרכז הרפואי ת"א (איכילוב). בהמשך,התמחה בצינתורי לב וצינתורים מורכבים לבעיות מסתמיות בטורונטו ,קנדה. הוא מבצע את כל סוגי צינתורי הלב. כמו כן, הוא מומחה בצינתורי כליות לטיפול ביתר לחץ דם עמיד לטיפול שנקראים דנרבציה של עורקי הכליה (renal denervation). יצירת קשר: 058-5518401 האתר שלי : http://yaronarbel.com/

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
מורד שיראזי
מורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם. חברת הנהלת עמותת אומץ לב
כמונימחלות לבעזרה בפענוח אקו-לב בגלל תסחיפים

עזרה בפענוח אקו-לב בגלל תסחיפים

07/06/20 14:48
4 תגובות

כתוצאה מגילוי ב CTA תסחיפים סגמנטרים לעורקי ארבע אונות בריאות, קבעו PE ובוצע אקו-לב "המטרה: הערכת תפקוד חדר שמאל והערכת מסתמים". רוב הסעיפים מדברים על צד שמאל.
חדר שמאל: גודל תקין, התכווצות גלובלית תקינה, EF מוערך 65% , ללא היפרטרופיה, תפקוד דיאסטולי תקין בבדיקת TDI היחס E/Lateral E תקין ממצא זה אינו תומך בלחצי מילוי גבוהים בחדר שמאל, עליה תקינה.
ימין: חדר תקין, עליה תקינה.
מסתמים: מיטרלי-אי ספיקה טריויאלית, אאורטלי-מסתם תלת-עלי, טריקוספידלי-סיגנל TR קלוש ולכן לא ניתן לחשב לחץ ריאתי סיסטולי.
אאורטה העולה לא מורחבת, קרום הלב-לא נראה נוזל פריקרדיאלי, מחיצות בין עליתית-לא נראה דלף בין עלייתי, וריד נבוב תחתון- IVC לא מורחב עם תמט נשימתי תקין.
האם תקין? ומה זה אומר LVEF=65% ?
ומה אומר "סיגנל קלוש ולא מחושב לחץ ריאתי", הרי זה חשוב למקרה של PE?
האם לא היה צריך שמטרת הבדיקה תהיה דווקא בהערכה תפקוד הצד הימני כדי לוודא שאין עומס רב עליו והוא תקין מול ריאות שהם עם תסחיפים ולא יהיה נזק?
האם נדרש לעשות אקולב חוזר ואם כן מתי מהראשון? יש צורך בדיקות נוספות כדי לשמור על הלב?
חלק גדול מהזמן גם מורגש דופק חזק בחזה וגם בצוואר.


תגובות

שלום גיל, אתחיל מהסוף, התשובה היא כן - כלומר השאלה באקו הייתה צריכה להיות מכוונת לצד ימין שכן הוא מתמודד עם העומס שגרמו התסחיפים הראיתיים. יחד עם זאת באקו-לב רוטיני, כמו זה שבוצע תמיד יש הערכה מסודרת גם של צד ימין של הלב והוא מתואר כאן כתקין. העדר סיגנל לדליפה טריקוספידלית (דליפה דרך המסתם המפריד בין עליה לחדר ימין) מסמל לרוב דרגה קלה אם בכלל של דליפה ומקשה על הערכת הלחץ הריאתי, יחד עם זאת חדר ימני תקין והיעדר דליפה משמעותית הוא טיעון חזק כנגד לחץ ראיתי גבוה באופן משמעותי. לגבי הצורך בביצוע אקו-לב חוזר, כנראה התשובה היא שלא , אלא אם יש תסמינים מדאיגים כמו עייפות קשה, בצקות ברגליים, מלאות בבטן וסימנים נוספים של אי ספיקה של צד ימין של הלב. כל טוב לך

גיל61
10/07/20 19:35

נעשתה בדיקה נוספת. יש לציין שנעשה לאחר הליכה מהירה של 10 דקות למכון ללא מנוחה לפני הבדיקה. תקציר מהתשובה של האקו-לב: דופק 92. RV-RA max systolic gradient 26 Estimated RA pressure 5 Estimated systolic PA pressure 31 תפקוד דיאסטולי: בתבנית זרימה מיטרלית גל A גבוה מגל E המעיד על הפרעה ברלקסציה של החדר השמאלי (דרגה 1) מסתם טריקוספידלי: אי ספיקה טריויאלית. בתוספת RAP , הלחץ הראתי הסיסטולי המוערך הינו סה"כ 31 ממ"כ EF מוערך 65% שאר הפרמטרים כתוב תקינים או טריויאלית מה אומר הכתוב על התפקוד דיאסטולי וגם על מסתם טריקוספידלי ? מהוא תחום להערכת הלחצים? והאם הלחצים המוזכרים כאן הם בתחום תקין? בתודה מראש על התשובות

היי גיל, הערכת החדר הימני ולחץ הדם הריאתי, היא תקינה. לא מבוצעת לרוב הערכה של תפקוד דיאסטולי של חדר ימין, זה של שמאל תקין מהבדיקה הקודמת. כלומר התמונה המתקבלת מבדיקות האקו-לב שביצעת היא שלא ניכרת פגיעה בלב הימני ובכלל כתוצאה מהסתחיף הריאתי. כל טוב והרבה בריאות

גיל61
13/07/20 2:11

תודה רבה לתשובתך, מה אומרים המספרים של 26 , 5 , 31 ? מהוא תחום הלחץ הריאתי התקין? (ואני מבין שבבדיקה זו הערך הנמדד הוא הערכה די גסה ולא מדוייקת) האם הערכה של תפקוד דיאסטולי שיש כאן אומרת שהחדר לא נרפה לגמרי בסוף הפעימה? עד כמה זה שכיח? וזה יכול להסביר אולי לחץ דם דיסטולי שהוא 85-90?