מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' סער מנחה
פרופ' סער מנחה
מנהל היחידה לקרדיולוגיה התערבותית (צנתורים) במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). רופא עצמאי ומצנתר- קופ"ח מכבי. פרופ' בחוג לקרדיולוגיה, אוניברסיטת תל-אביב. תחומי עניין: קרדילוגיה התערבותית, קרדיולוגיית ספורט, מניעת מחלות לב, מחלות לב מבניות, מניעת שבץ מוחי.
ד
ד"ר אבישי גרופר
אני בוגר בית הספר לרפואה של האוניברסיטה העברית והדסה בירושלים. השלמתי התמחות ברפואה פנימית במרכז הרפואי תל אביב ע"ש סוראסקי, ובקרדיולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר, והתמחות בתחום של אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD) במרכז הרפואי MAYO CLINIC במינסוטה, ארה"ב. לאחר החזרה לארץ עבדתי כרופא בכיר ביחידה לטיפול נמרץ לב ובמכון לאי ספיקת לב, ומנהל מרפאות המערך הקרדיולוגי בשיבא, תל השומר. כיום אני מנהל היחידה לאי ספיקת לב במרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). אני יו"ר החוג לאי ספיקת לב באיגוד הקרדיולוגי בישראל וחבר באיגוד האירופאי לאי ספיקת לב ובאיגוד הבינלאומי להשתלות לב. אני מרצה בכיר בפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר באוניברסיטת תל-אביב ומעורב במספר רב של מחקרים בארץ ובחו"ל בתחום אי ספיקת לב, השתלות לב ולב מלאכותי (LVAD). מרצה בכנסים בארץ ובחו"ל. במסגרת עבודתי אני עוסק בטיפול במחלות שריר הלב, אי ספיקת לב, השתלת לב מלאכותי (LVAD), השתלות לב, מחלות מסתמיות ויתר לחץ ריאתי. אני רואה חשיבות רבה בהדרכה לאורח חיים בריא ומניעת מחלות לב.
ד״ר בתלה פלאח
ד״ר בתלה פלאח
רופאה מומחית ברפואה פנימית וקרדיולוגיה. בוגרת הטכניון לאחר השלמת התמחות כפולה בב״ח הדסה עין כרם. כעת במהלך השתלמות בצנתורים וקרדיולוגיה התערבותית בבית החולים שיב״א תל השומר.
דייאנה קליין
דייאנה קליין
פסיכולוגית שיקומית מומחית, קליניקה בפתח תקווה. עד לשנת 2022, הייתי פסיכולוגית אחראית במכון לשיקום חולי לב, בי״ח שיבא תל השומר.

מובילי קהילה

איתן אביר
איתן אביר
הי לכולם, שמי איתן, בן 44, אב לשלושה ילדים מקסימים, מאוד אוהב לרכוב על אופניים אופניים בשטח, טיולים, בילויים ובעיקר אוהב אנשים. בחודש נובמבר 2015 עברתי השתלת לב בארצות הברית , לאחר המתנה בישראל של מעל שנה, כחצי שנה מתוך תקופה זו באשפוז בבית חולים. בגיל 17 אובחנה בליבי קרדיומיופטיה. עד גיל 41 לא תסמיני כלל ואז תוך זמן קצר מאוד (חודשים ספורים) חלה הרעה משמעותית במחלת הלב שהוגדרה אז כאי ספיקה חמורה שהכניסה אותי לרשימת המתנה להשתלת לב. כבר במהלך האשפוז הארוך אפשר לומר שגיליתי את עצמי מחדש ונוכחתי שיש לי כוחות נסתרים שאף פעם לא ידעתי על קיומם. תקופה ארוכה באשפוז בבית חולים היא לא פשוטה ושואבת כוחות פיזיים ובעיקר מנטליים רבים. במהלך תקופת האשפוז נוכחתי שההתמודדות היא שונה לגמרי בין חולה לחולה ולא כולם מצליחים לאזור את הכוחות הדרושים להתמודדות הקשה והארוכה. לחוות על בשרי את החוויות הלא פשוטות לעיכול ומצד שני לצפות מהצד בדרכם הייחודית של חולים אחרים להתמודד הביאה אותי להחלטה להקדיש מזמני ומנסיוני לתמיכה ועזרה לחולי לב.
גיל מלצר
גיל מלצר
בן 56. נשוי. אבא של עומר (8) ומיקה (6). חולה לב. מייסד ומנכ"ל אגודת הלב הישראלי - העמותה למען מטופלי לב וכלי דם
ורד שיראזי
ורד שיראזי
חולת לב מילדות, חולת פיברומיאלגיה ומושתלת לב כ4 שנים. מורה בנשמתי ועסוקה בלעשות טוב בעולם.
כמונימחלות לבעזרה בפענוח אקו-לב בגלל תסחיפים

עזרה בפענוח אקו-לב בגלל תסחיפים

07/06/20 14:48
4 תגובות

כתוצאה מגילוי ב CTA תסחיפים סגמנטרים לעורקי ארבע אונות בריאות, קבעו PE ובוצע אקו-לב "המטרה: הערכת תפקוד חדר שמאל והערכת מסתמים". רוב הסעיפים מדברים על צד שמאל.
חדר שמאל: גודל תקין, התכווצות גלובלית תקינה, EF מוערך 65% , ללא היפרטרופיה, תפקוד דיאסטולי תקין בבדיקת TDI היחס E/Lateral E תקין ממצא זה אינו תומך בלחצי מילוי גבוהים בחדר שמאל, עליה תקינה.
ימין: חדר תקין, עליה תקינה.
מסתמים: מיטרלי-אי ספיקה טריויאלית, אאורטלי-מסתם תלת-עלי, טריקוספידלי-סיגנל TR קלוש ולכן לא ניתן לחשב לחץ ריאתי סיסטולי.
אאורטה העולה לא מורחבת, קרום הלב-לא נראה נוזל פריקרדיאלי, מחיצות בין עליתית-לא נראה דלף בין עלייתי, וריד נבוב תחתון- IVC לא מורחב עם תמט נשימתי תקין.
האם תקין? ומה זה אומר LVEF=65% ?
ומה אומר "סיגנל קלוש ולא מחושב לחץ ריאתי", הרי זה חשוב למקרה של PE?
האם לא היה צריך שמטרת הבדיקה תהיה דווקא בהערכה תפקוד הצד הימני כדי לוודא שאין עומס רב עליו והוא תקין מול ריאות שהם עם תסחיפים ולא יהיה נזק?
האם נדרש לעשות אקולב חוזר ואם כן מתי מהראשון? יש צורך בדיקות נוספות כדי לשמור על הלב?
חלק גדול מהזמן גם מורגש דופק חזק בחזה וגם בצוואר.


תגובות

שלום גיל, אתחיל מהסוף, התשובה היא כן - כלומר השאלה באקו הייתה צריכה להיות מכוונת לצד ימין שכן הוא מתמודד עם העומס שגרמו התסחיפים הראיתיים. יחד עם זאת באקו-לב רוטיני, כמו זה שבוצע תמיד יש הערכה מסודרת גם של צד ימין של הלב והוא מתואר כאן כתקין. העדר סיגנל לדליפה טריקוספידלית (דליפה דרך המסתם המפריד בין עליה לחדר ימין) מסמל לרוב דרגה קלה אם בכלל של דליפה ומקשה על הערכת הלחץ הריאתי, יחד עם זאת חדר ימני תקין והיעדר דליפה משמעותית הוא טיעון חזק כנגד לחץ ראיתי גבוה באופן משמעותי. לגבי הצורך בביצוע אקו-לב חוזר, כנראה התשובה היא שלא , אלא אם יש תסמינים מדאיגים כמו עייפות קשה, בצקות ברגליים, מלאות בבטן וסימנים נוספים של אי ספיקה של צד ימין של הלב. כל טוב לך

גיל61
10/07/20 19:35

נעשתה בדיקה נוספת. יש לציין שנעשה לאחר הליכה מהירה של 10 דקות למכון ללא מנוחה לפני הבדיקה. תקציר מהתשובה של האקו-לב: דופק 92. RV-RA max systolic gradient 26 Estimated RA pressure 5 Estimated systolic PA pressure 31 תפקוד דיאסטולי: בתבנית זרימה מיטרלית גל A גבוה מגל E המעיד על הפרעה ברלקסציה של החדר השמאלי (דרגה 1) מסתם טריקוספידלי: אי ספיקה טריויאלית. בתוספת RAP , הלחץ הראתי הסיסטולי המוערך הינו סה"כ 31 ממ"כ EF מוערך 65% שאר הפרמטרים כתוב תקינים או טריויאלית מה אומר הכתוב על התפקוד דיאסטולי וגם על מסתם טריקוספידלי ? מהוא תחום להערכת הלחצים? והאם הלחצים המוזכרים כאן הם בתחום תקין? בתודה מראש על התשובות

היי גיל, הערכת החדר הימני ולחץ הדם הריאתי, היא תקינה. לא מבוצעת לרוב הערכה של תפקוד דיאסטולי של חדר ימין, זה של שמאל תקין מהבדיקה הקודמת. כלומר התמונה המתקבלת מבדיקות האקו-לב שביצעת היא שלא ניכרת פגיעה בלב הימני ובכלל כתוצאה מהסתחיף הריאתי. כל טוב והרבה בריאות

גיל61
13/07/20 2:11

תודה רבה לתשובתך, מה אומרים המספרים של 26 , 5 , 31 ? מהוא תחום הלחץ הריאתי התקין? (ואני מבין שבבדיקה זו הערך הנמדד הוא הערכה די גסה ולא מדוייקת) האם הערכה של תפקוד דיאסטולי שיש כאן אומרת שהחדר לא נרפה לגמרי בסוף הפעימה? עד כמה זה שכיח? וזה יכול להסביר אולי לחץ דם דיסטולי שהוא 85-90?