מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

רמי יולזרי
רמי יולזרי
מתמודד עם פוסט טראומה מאז מלחמת לבנון הראשונה, רץ למרחקים ארוכים , מאד .  אב ל-3 בנים, תושב נס ציונה, יזם חברתי , מנהל חברה משפחתית למחקרי שוק , ועוד 
עמותת נט
עמותת נט"ל
נט"ל, נפגעי טראומה על רקע לאומי, היא עמותה (מלכ"ר) א-פוליטית, אשר הוקמה על ידי ד"ר יוסי הדר ז"ל ז"ל, הוגה המרכז ויוזמו, ויהודית יובל רקנאטי, יו"ר העמותה. נט"ל הוקמה בשנת 1998 מתוך רצון להעלות למודעות הציבורית את תופעת הטראומה על רקע לאומי, קרי השלכותיו של הסכסוך הישראלי-ערבי, ולהבחין בין נפגעיה של טראומה זו לבין נפגעי טראומה כתוצאה מאירועים א
גלי דגן
גלי דגן
גלי דגן -סמנכ"ל שיווק והסברה בנט"ל
כמוניטראומה מטרור ומלחמהחרדת הקורונה הבידוד הסגר והקפסולות

חרדת הקורונה הבידוד הסגר והקפסולות

15/10/20 14:09
0 תגובות

היי לכולם מה שלומכם?
אני רוצה לשתף אתכם שגם היום קמתי על רגל שמאל כי ראיתי על הבוקר צוות שאני לא אוהב בכלל ושאני גם לא סובל אותו בכלל
וגם לצערי עברה לקפסולה של ההוסטל השני ששייך גם אליי עוד מדריכה נוספת שאני אוהב שקוראים לה שיר שמאוד עוזרת לי להתמודד
וגם היא עושה איתי דברים אינטראקטיביים אבל היא קצת קשוחה לצערי והיא גם בן אדם יותר רציני לצערי
לפחות שאר המדריכות כן מצליחות לגלות כלפיי אמפטיה
וגם לצערי הגיעה עכשיו להוסטל בתקופת הבידוד מדריכה צעירה אבל לא מגניבה לצערי שהיא גם זקנה באופי שקוראים לה נופר שהיא גם קצת די סנובית ופחות רגישה כלפי אנשים ופחות מגניבה וקולית ופחות תוססת ואנרגטית כמו שיר שני סתיו וכרמל המדריכות שאני הכי אוהב בהוסטל
וכל זה בגלל הקורונה החרא הזאת וגם כי אני לא גר יותר בהוסטל בפתח תקווה שבזכות זה היו מביאים לנו את המדריכות הצעירות שהן היו הכי שוות
שהן היו פשוט מדריכות תוצרת הארץ! :)
ואני גם כל כך מתגעגע לתקופה שהייתה לי בפתח תקווה עם הצוות שאני הכי אוהב שהם יודפת נעמי יצחק איברהים ויסאם ארנון טל עדן שלו נוי שיר בר נטע שיר שני לינוי סתיו וכרמל שהייתי עושה איתם מלא כיף
הייתי בפתח תקווה כאילו הילד של כל הצוות
ומאז שעברתי לראש העין הכול פתאום השתנה הקפסולות השתנו לא עשו קפסולות כמו קפסולה של פתח תקווה בתקופת פתח תקווה
יצחק הרכז שאני הכי הייתי קשור אליו הפסיק להיות הרכז שלי ובמקומו יש לי כרגע רכז פחות אמפטי שקוראים לו סאמי שהוא מפחיד אותי במבט ובטון
אבל הוא לפחות אמפטי כלפיי ומסביר לה שאחרי הקורונה בשנה הבאה בעוד 5 חודשים הכול יחזור להיות כמו שהיה ואפילו יותר טוב
הגיע לראש העין צוות חדש שאני ממש לא סובל אותו שהוא לא מגניב ושהוא זקן באופי ושהם לא עשו עליי רושם טוב
ותדעו לך שאני ממש מתגעגע לתקופה ולזמן איכות שהיה לי עם כרמל בהוסטל גם בפתח תקווה וגם בראש העין בזה שהייתי מרכיב איתה פאזלים מצייר איתה ציורים משחק איתה טאקי קטאן פיקולו שש בש מלחמה חתחתול וכד'' ושגם הייתי רואה איתה מהלפטופ שלה סרטים של וולט דיסני ועוד כמה סרטים נוסטלגיים של פעם
ואני גם אפילו מאוד מתגעגע לתקופה ולזמן איכות שהיה לי עם שיר בהוסטל גם בפתח תקווה וגם בראש העין בזה שהיא הייתה עושה לי במחברת שלי שאלות בידע כללי תרגילים בחשבון בחיבור וחיסור בכפל וחילוק מציירת איתי ציורים משחקת איתי טאקי והייתה עושה איתי עוד מלא דברים אינטראקטיביים כמו שכרמל עושה
ותדעו לכם ששיר וכרמל שתיהן נורא נורא חסרות לי שתיהן גם בנוף החיים שלי וגם בנוף ההוסטל בכללי
אני מרגיש שהן כאילו לא חיות ושהן מתו חס וחלילה
מקווה מאוד ובטוח בעצמי שבעוד 5 חודשים בסביבות פברואר מרץ כזה יהיה חיסון קורונה בעזרת ה'' בטוח ובמיליון אחוז! :)
ושאיתה גם ייפסקו הקפסולות במהרה וכמה שיותר מהר ייגמר אפילו עוד לפני שיהיה חיסון קורונה! :)
ותדעו לכם שגם בכיתי הרבה בימים האחרונים מאז יום ראשון בבוקר בעיקר בגלל ששיר וכרמל נמצאות עכשיו בסייפן
אבל היום נגמר הבידוד אצלי בהוסטל! :)
ומחר אני יוצא הביתה! :)
אשמח לתגובתכם
תואם


תגובות