יש כל מיני רמות ושלבים להתמודדות עם הפרעה דו קוטבית, אני יודעת שהיו לי תקופות של קושי, במיוחד בתקופה שעוד התרגלתי לחיים עם ההפרעה והתרופות. היום דווקא המודעות עוזרת לי לדבוק במקומות עבודה שטובים לי ולהחליף בלי רגשי אשמה כשרע לי... אבל היום אני מאוזנת. כשאובחנתי חשבתי לפנות לקבל קצבה אבל הפסיכיאטר שלי ייעץ לי שלא, כדי שלא אפגע מבחינה תעסוקתית (יש מקומות שכשמופיע לך אחוזי נכות נפשית זה כנראה בעיה, למשל בעבודות עם אחריות על אנשים כמו משרד הבריאות/חינוך או סיווג בטחוני). זה הניסיון שלי, אבל יש מגוון כמגוון האנשים.

אני מקבלת קצבה. ואני חיה ממנה. היא נותנת לי בטחון ובגללה אני מתצליחה לחיות טוב מכל הסיבות כי לחץ כלכלי יש פחות ואפשר גם לטייל ולקנות בגדים וגם לעבוד במשרה חלקית.

יש לי תואר ראשון בחינןך.ובשום מקום עבודה את לא חייבת לדווח על קבלת הקצבה!

היא לא מזיקה בשום היבט רק עוזרת.

וחוץ מזה שלגופים ממשלתיים ברגע שיש לך מעל 20/40% נכות יש מקומות ממשלתיים שמחפשים דווקא כאלה כדי לשלה וזה אחלה תנאים.הם מכירים אותך אישית.את לא חייבת לומר להם מדוע את מקבלת קצבה,את מרשימה אותם ויש לך אחלה עבודה,והם גם מתחשבים במקרה הצורך.

אני לא מצליחה להתמיד במקומות עבודה וזאת הסיבה העיקאית חוץ מהבעיה שלי שבגגל זה הם ראו בביטוח לאומי שקשה לי ונתנו לי קיצבה שבזכותה אני חיה.

יש את החיים לפני הקצבה ויש את האחרי.שסה חיים של שחור ולבן.זה לא הזיק לי בשום מקום להפך.

סה בחירה דלך אם לספר ולמי.

יש מסםיק התמודדויות במיוחד לאנשים כמונו....רוצים לעזור לך,תקחי! עופי עלזה! תחיי יותר טוב,זה יתן לך בטחון כלכלי וסתם רוגע וזה גם בא עם המון הטבות.

עופי על זה!!!!

אגב,אני נפלתי על חברה שגנבה לי הרבה כסף ולקחה אחוזים יותר ממה שהיה מותר לפי חוק..( יצא חוק לפני כמה שנים על מספר אחוזים שמותר לקחת לוועדות רפואיות בביטוח לאומי..,) ואנחנו כרכי בתהליך של תביעה...

יש הרבה שמחכים לנצל חלשים שחושבים שאם יש להם קושי אז הם גם מטומטמים...אז שימו לב.תקראו כמה פעמים את החוזה.תתייעצו עם כמה חברות.כי בסוף זה המון כסף...

אצלינו במבט לאחור לפי האחוזים שלקחו לי הם חייבים לי 40,000 ש"ח!! זה הזוי,כי הם לוקחים אחוזים ל4 שנים..בשנה הראשונה לקחו לי את כל הקצבה(!!!!!)

תבררו המון!!תתיעצו עם כמה חברות! ויש בזה חוקים שהמדינה חוקרה לפני כמה שנים בגלל כל הניצול של החברות האלה את החלשים.

יש הכל באינטרנט

תודה רבה שחר בר

אגב תקרת הקצבה היא רק כ 3500 ש"ח נכון?

האם הבאת חוות דעת פסיכאטר במסמכים לועדה (זו שעולה כמה אלפים) או רק סיכומים מפסיכיאטר של קופ"ח?

אגב- במקומות עבודה האחרונים שאלו אם יש בעיות נפשיות, עם נוטלת תרופות וביקשו ויתור סודיות רפואית כתנאי לכניסה לעבודה, לכן פחדתי לקבל אחוזי נכות עד היום וסבלתי מאוד 6 שנים מאז המשבר הנפשי שעברתי, והנה, זה גרם לי לעבוד 2 עבודות במקום לקבל קצבה וקרסתי טוטאלית. לא עובדת, בבית, מחכה לנדבות של קופת חולים כדי לקבל שיחות ללא תשלום (טרם) ואת סל השיקום אני מנהלת לבד כי עובדת הסוציאלית שלי במכבי חדשה לא מבינה עברית ולא מתפקדת.

ממוטטת. גם מהתרופות החדשות.

לא,התקרה היא לא 3,5000.בעצם אולי תלוי סוג האבחנה?

תנסי לבדור באתר של הביטוח לאומי.בכל אופן לי יש נכות כללית מאובחנת עם פוסט טראומה ודכאון.

בגלל שיש לי ילד ובעל שלא עובד זה נקרא תלויים והקצבה עולה בעוד איזה 1000 שח.

חוץ מזה ככל שאת מרויחה יותר בעבודה כך הקצבה עולה.את יכולה להרויח עד נראה לי 9,000.אם את חורגת הקצבה לא מתבטלת אלא באותו חודש היא נראה לי מעט יורדת..זה תלוי.

בכל אופן אני מקבלת קבוע בסביבות 4,500.

נכנס קבוע כל חודש כבר 5 שנים.

לא הבאתי שום חוות דעת חוץ ממה שהפסיכיאטר מהקופה הביא לי.אבל חשוב לצרף כל מסמך שמסביר את המצב שלך.

הבאתי גם מסמכים על כאבי ראש וכו.חוות דעת פסיכולוגית.וגם היה לי ניסיון התאבדות...... ...אז כמובן חח מסמך משערי צדק..

אגב זה נורא מוזר שבקשו ממך ויתור סודיות וכו...הזוי.לא מכירה מקומות כאלה...אני אישית לא נתקלתי בדבר כזה אף פעם.ומעולם לא סיפרתי אם לא הייתי מעוניינת.והייתי גם מנהלת.ואף אחד לא ידע מזה.

הי יקרה

לי אין ילד קטן ואני חד הורית אז מניחה שלא יהיה לי התוספת של ה 10000

מאובחנת מאניה סיפרסיה מיקס,דיכאון, פאניקה.

הרופא הפרטי אליו הלכתי כתב בסיכומי פגישה- לא יכולה לתפקד כעת. כך שאני לא יודעת אם כדאי לשים גם את זה שם, כי הם יכולים לקפוץ על המילה "כעת" ולהחשיב זאת כזמני. רופא של 1000 שח כל 3 שבועות.

לגבי ליווי- לא הבנתי שהתכוונת לחברה אלא לחברה שלי מהמגזר הפרטי (פריינד). סל שיקום לא יכול לעזור לי?

יש לך שם של מלא רופא שתוכלי להמליץ לי שאיזן אותך? לא מסטל אותך לפני שינה שאת לא יכולה לקום בבוקר לעבודה ולא מאופסת עד הצהריים, וכן כזה שיעזור לך לא לבכות מכל דבר ולא לעשות אותך מאנית עם נוגדי דיכאון כדי להרים אותך מדיכאון? ושאולי אוכל גם לתפקד בבית מעבר לחביתה?

לגבי הויתור סודיות וכו... אולי כי הייתי משלבת בחינוך מיוחד וזה מה שהעירייה ביקשה...

שאלה נוספת בבקשה, פשוט סובלת שנים ורק עכשיו נפלו עלי האבחנות והתרופות והשמיים- למה בעצם לא מחזיקים בעבודה? אני לא פסיכוטית אגב, ואין לי תקופות של כך או כך, זה כל היום עולה ויורד. סיוט בפני עצמו.

או שזה בגלל קשיים נפשיים להיות במסגרת התכוונת? כי בשנתיים האחרונות כבר לא יכלתי והחלפתי בתירוצים שונים. לא מכירה את המחלה הזאת עדיין. ימח שמה.

לגבי תלויים- אני לא יודעת אם זה לפי גיל הילד...להפך.יכול להיות שבגלל שאת חד הורית אז זה יותר...אני לא יודעת...

לגבי:" לא מסוגלת לתפקד כעת"- זה נראה לי מצוין לוועדה,לי בהתחלה ובד"כ בהתחלה נותנים זמני רק אח"כ עם הזמן ןהוספת חוות דעת שהם מבקשים אז נתנו לי קבוע.ואגב,תמיד טפשר לערער ותמיד אפשר להגיש החמרה במצב..ככה שזה לא הסוף אף פעם...

לגהי הסל שיקום,אני פחות יודעת..שם אין לי מושג לא נעזרתי בהם..מה שכן הגעתי דרך כל מיני חברות כח אדם שמפרסמות את עצמם בכל מקום שאם יש לך אחוזי נכות אז הם ישלבו אותך בעבודה וילוו וכו', לא הגעתי דרך הסל דיקום ואין לי מושג תאמת מה הוא בדיוק נותן..אף על פי שאני זכאית...אין לי מושג בזה..

אני היום לא מטופלת לצערי...אבל מה שכן פסיכאטר נתן לי תרופה בשם "למיקטל".

התרופה הזאת הצילה את החיים שלי,ניסיתי המון תרופות לפני ולא המשכתי יותר משבוע..לתרופה הזאת אין תופעות לוואי והיא בעיקר מייצבת מצב רוח.

מאז שהתחלתי לקחת אותה הפסיק לי הבכי והטירוף עם עצמי וכל הסבל והכאב פחת עד ממש לא מורגש...החיים שלי ממש רגועים וסבבה פתאום...אני נזכרת איך הייתי בוכה פעם ובאיזה טירוף הייתי..היא לא עושה אותי אפטית בכלל רק עושה אותי נורמלית שלווה כזאת...שאמרו לי שאין לה תופעות לוואי לא האמנתי אבל באמת לא מרגישה תופעות לוואי...לא כאבי ראש,השמנה כלום..

תנסי להתייעץ אפילו ים פסיכיאטר בקופה או משהו..

אגב,בקשו ממני פעם אחת אישור מרופא שאני יכולה לטפל בילדים..הקשו מכולם לעבודה בגן.והרופא נתן לי,זה הדבר היחיד שבקשו ממני מרופא...

ואת בטוח תוכלי לתפקד בבית מעבר לחביתה...! מניסיון שלי ובטוחה שאצל כל בן אדם יש דבר כזה שקוראים לזה: תקופות.

יש תקופות טובות ויש פחות.ככה זה...יהיו לך ימים קלים יותר,בטוח.את תראי.הנפש זה לא דבר סטטי.כמו שהיא משתגעת..ככה יש לה ימים שהיא מתנרמלת....

אני ממליצה לך דבר ראשון לקבוע תור לפסיכיאטר פרטי/מהקופ"ח לבקש תרופה( עם כמה שפחות תופעות לוואי)ותתחילי לקחת.זה דבר ראשון ירים אותך.

ודבר שני אולי תתחילי טיפול?? תשתפי מישהי,תבקשי עזרה...זה יכול מאד לעזור לך...אל תבהלי.כולם אותו דבר.

רק יש אנשים שיודעים להסתיר טוב יותר....

אני חושבת שהקושי להתמיד בעבודה מגיע מחוסר מנוחה של הנפש,מחיפוש מנוח לרגליה...מחיפוש תמידי למצוא מקום שיהיה לה בטוב. ובעבודה יש הרבה דרישות וצריך להוכיח תצמך..זה לא קייטנה והנפש מחפשת את המקום שלה...לאנשים בריאים נפשית הנפש שלהם כנראה יותר קל לה להתמודד תחת לחץ  ועם דרישות מהמעסיק וכו כי היא רגועה,זה לא מקפיץ להם אותה.הכל יותר פשוט להם כי הם לא עומדים על גחלים...

קושי להתמיד בעבודה זה לא מחלה,זה תוצאה של מחלה...

ואווו מאחלת לך את כל הטוב שבעולם❤

וואוו תקשיבי, נתת לי שיחה של פסיכולוג.

הבנתי הרבה דברים וזה גרם לי קצת נחת (וואוו, לא זכרתי את המילה הזאת ב 6 שנים האחרונות מאז התפרץ המשבר והמחלה.

קודם כל לגבייך- סל שיקום עוזר במציאת עבודה, בעידוד בתפקוד בבית, בטיפולי שיניים בחינם, יש עובדת סוציאלית אחת לשבוע וחונכים לכל מיני כולל עזרה בבירוקרטיות, ניירת ועוד, כפעם עד שלוש בשבוע, יש השכלה ויש תקציב לחוג ותקציב קטן לפנאי כמו סרט, אולי גם שיעורי ספורט בתל אביב.

לגביי- הייתי מטופלת כבר 6 שנים בלמיקטל (למוז'ין) ומאוד אהבתי את הכיוון,  אבל המינון נמוך 75 מ"ר.

כמה מ"ג את לוקחת שזה עוזר לך? מעניין אותי פרספקטיבות. כי אני שומעת גם על 200 וגם על 600 ואני לא מבינה איך כי ב 100 מ"ר למוז'ין כבר הורדתי מראות של רכבים בנהיגה. מאידך הרופאים גם לא ממש אמרו לי חכי זה מתאזן או משהו.ישר החליטו שאשאר על נמוך ומשם הדרדרתי כי סבלתי תופת דיכאון וחוסר תפקוד שש ששנים.

עכשיו אחרי שהדרדרתי פלאים ולא פלא, כי לא אובחנתי ולא טופלתי נכון, ובגלל שאני עם מאניה דיפסרסיה על אפיזודה של דיכאון קבוע, עברתי למנהל בית חולים נחשב בתחום ובפרטי והוא מוטט אותי מתופעות לוואי ופגיעות בכליה מהליתיום, כדורים לאפילפסיה שגרמו לי פלאים אבל גם לשקוע ולהיות זומבית, נוגדי דיכאון שעשו אותי קשקשנית, קפיצית, אי שקט ובחילות, ירדתי כ - 6 ק"ג בטיפול אצלו.

וכן- תוכלי בבקשה לתת לי את השם של הרופא שלך שאיזן אותך? אני ממש אשמח...

ואגב, למה הגשת? לאי כושר? לנכות כללית של 100% או שלא הגשת בכלל מספר אחוזים?

תודה, ומה- זה שמחה לשמוע שטוב לך, מהמקום שאני כל כך סובלת, ברמה שהלחיים שלי שקעו ומבחורה יפה התכערתי, בגלל טיפולים לא נכונים כנראה, ודאגת קיום, הורה יחיד, אני שמחה לשמוע אותך ככה קלילה כאיילה ואפשרית.

את מקסימה.

המציל נפש אחת כאילו מציל עולם ומלואו. לא כאילו.

תודה

תאמת שהרבה אנשים אמרו לי לבקש סל שיקום.אז ביקשתי.נפגשה איתי איזה עוסי"ת מטומטמת ששאלה אותי מה אני רוצה ואמרתי לה שאני מחפשת עבודה אז היא אמרה לי יש לך תואר בחינוך אז אמרתי לה שלא בא לי להיות מורה ןעשיתי את זה לפני שנים מחוסר ברירה אז היא הייתה נורא מוזרה וזה היה פגישה של 10 ד בערך שהיא כאילו נתנה לי להרגיש שמה אני רוצה ממנה..ולא הבנתי גם...והלכתי.

לא מחפשת להכניס את הרווחה לחיים שלי.אני מסתדרת ומתפקדת..כמוך גם לי יש ימים טובים יותר וטובים פחות.אני פשוט מתמודדת כבר המון שנים ונראה לי שצברתי קצת ניסיון באיך לא ליפול ..חח

היום אני כבר יודעת מה מפיל אותי,איפה אני נופלת,מי יכול להפיל אותי ומתי אני בד"כ נופלת ומשם בורחת.

ושאני שם שלא מבחירה אני עושה הכל כדי לא להכנס רגשית ולסיים בלי ליפול.לפעמים מצליחה ולפעמים לא..יש תקופות טובות ויש שלא...לא טוב אבל לפעמים גם לא רע...ככה זה בני אדם נראה לי.... 

אני לקחתי 100 מ"ג למיקטל,עם זה התחלתי וככה נשארתי.

הפסקתי לפני כמה חודשים כי נכנסתי להריון ומוזר שאנמ לא מרגישה צורך בזה..אולי הורמונים...לכן אני אומרת שיש דבר כזה תקופות.אנמ היום בלי טיפול לא פסיכןלוגי ולא תרופתי והכי רגועה שהייתי אי פעם..אבת אני כן בלחץ מאחרי הלידה שאולי תהיה קריסה ולוקחת בחשבון לא לשכוח לחזור ללמיקטל אם תהיה קריסה...

אז תאמת שלא היה רופא שאיזן אותי.הייתה פסיכיאטרית שראצה אותי כמה דקות ונתנה את הלמיקטל 100 מ"ג וזהו ומאז זה נשאר ככה.קוראים לה טלי וישנה.

טיפול פסיכולוגי אני לא מטופלת,הייתי.אבל נגמר.ותאמת שטוב לי יותר ככה..

הגשתי בקשה לביטוח לאומי כי לא עבדתי והיינו זוג צעיר במצב כלכלי נוראי.פשןט הפסקנו לאכול ורבנו בלי סוף והנפש שלי לא הצליחה לשרוד יותר וניסתי להתאבד,בבי"ח עו"סית הציעה לבעלי שניגש לביטוח לאומי שיעזור לנו,פנינו לאיזה חברה הם הגישו..לא ידעת מה..קיבלתי גם אחוזי נכות ןגם אי כושר.נראה לי זה בא ביחד....וזה הציל אותי.עד היום אני חיה בזכות זה.כל חודשיים מחליפה עבודה וכרגע מובטלת וזה שאני יודעת שיש תמיד כסף שיכנס זה מחזיק אותי שפויה ונותן לי גם אפשרות לחיות גם שאני קורסת.

ואת לא התכערת.אני בטוחה.

בכל שלב בחיים שנחנו עושים סדרי עדיפיות ומה הכי חשוב לנו באותו זמן ולפעמים כגור מסוים חשוב גם אם לצורך הענין משמין..או מרזה..שתרגישי יותר טוב תוכלי גם להשקיע בזה אם זה יהיה חשוב לך...כל דבר בזמנו...כל תקופה עם התמודדויות שלה.אף פעם לא טוב או לא טוב בכל תקופה יש את הדברים הטובים והרעים שלה...

אני לא קלילה כאיילה חח.הלוואי!! זה מילים שאני אומרת גם לעצמי ומנסה להתחזק מהם יחד איתך...

גם אני עכשיו בהריון ונראת פחות טוב...מה לעשות אחרי שאני ילד אני ישקיע בזה יותר עכשיו אני משקיעה בלהיות רגועה בלהמנע ממצבי לחץ ולשרוד את היום בכיף שלי...

רק תעשי טובה תכריח את עצמך שתי דברים:1.תור לפסיכולןגית2.תור לפסיכיאטר.

זה הכל משם את רק תעלי ואז...תשקיעי בלחיים..(😉)

המון הצלחות אהובה❤❤

תודה יקירה

אכן שוחחתי עם משרד טלי וישנה היום טרם התכתבנו. לא יאמן חחח

עזרת מאוד. אני גם לא מאמינה ברווחה. פניתי דרך מכבי והיום עמותת אנוש עוזרת.

אם את בלי פסיכולוג וכו כנראה המצב שלנו שונה... אני מטופלת כבר 6 שנים מאז המשבר הנפשי שעברתי, צריכה סיביטי, דיביטי, שיחות אישיות, שינוי חשיבה כדי להקל על עצמי, הכל התרסק מאז, כל האישיות שלי,  וכנראה שהמאניה דיפרסיה שלי יותר מורכבת, שלי זה מיקס- 2 סוגים  ותוספת,  כי אין לי תקופות אלא כמה פעמים ביום עליות וירידות. יתכן והעובדה שאני מגדלת ילד לבד עשתה את שלה והקשיים לשרוד 2 עבודות במקביל ובלי זוגיות, החמירו. למיקטל לבד קשה לי להאמין שהיה עוזר לי. 75 לא דגדג.

6 שנים לא מצליחים לאזן אותי, יום שלישי תור לרופא חדש, נקווה לטוב. אציע לו למיקטל 100 ואגיד לו "אני רוצה כמו של שחר בר מהאינטרנט חחחחח".

והכיעור החדש שלי (אני בחורה יפה אגב, מאוד חח), הוא מהסבל של התרופות שאני מקבלת המכבידות ומתקנות מפה ודופקות משם עד שיימצא לי פיתרון. בחילות להקיא 24/7

 ואם אני מבלה ושמחה כדי לעזור לעצמי אז יש לי נפילה כי אחרי ההיפומאניה בא הדיפרשן.

אבל באמת שאני עושה מלא, כולל מדיטציות וצמחי מרפא, טיולים, לוונדר, מוסיקה, עד שיימצא לי טיפול נכון. וכנראה שללחצים עד שתהיה לי עבודה ואוכל להחזיק את הבית, אין כדור :). 

לסיכום: נתת לי המון. המון יחס. המון מידע ורלוונטי! אשתמש בהכל! פעם ראשונה מזה 6 שנים שאני מדברת עם מישהו על זה, ופסיכולוגים אפילו לא ישבו להרגיע ולהסביר שיש ימים כך ויש כך כמו לבן אדם רגיל, כדי שלא אבהל מהמחלה הזאת כל כך, היישות המפלצתית הזאת, כי אצלי היא מפלצת והתרופות הן העוזרות הרעות שלה.

את בן אדם אדיר! לא יצאתי מאף טיפול מסוכמת ומלאת ידע ככה. ואם היית מכירה אותי בחיים האישיים הייתי יכולה להעביר לך כוח בחזרה כמו שאני עושה לכולם (אף אחד לא יודע עליי חוץ מדודה אחת).

אז אני מחזקת אותך מפה לגבי הלידה. אני מציעה לך לשמוע הרבה גלי תטא ואלפא כשאת לחוצה, מוסיקה קלאסית עם תדרים, ולהיות ברוגע כדי שיעבור קל  וכייפי. יש בית מרקחת בשם הגליל בבן יהודה בתל אביב, הוא מספר 1 בארץ, ותיק ונחשב לדברים טבעיים, ואיזה כייף.. תינוק.

בשורות טובות, שמחה ש"הכרתי" אותך. בריאות ואושר ותינוק מהממי.

מעריכה אין סוף.

גלית כל כך מבינה אותך ו- לליבך...

אומנם אני לא מתמודדת בעצמי אבל נשואה למתמודד שנמצא בטיפול שנה וחצי ונראה שכל תרופה שהחליף הביאה איתה ״צרה״ אחרת... אני בעצמי כבר מתחילה לאבד אמון בטיפול אז מה הוא?

מיקסים של תרופות שפשוט כיבו אותו לגמרי ושינו את אופיו

אציין שהדבר היחיד שעושה אותה מעט שליו זה הטיפול הנוכחי הדפלטל שזאת תרופה לאפילפסיה והיא כמובן בשילוב עם נוגדי דיכאון 

סרוקסט ועם אריפליי במינון 15 מג 

זה כרגע הרע במיעוטו הוא חזר להיות תיקשורתי ולא רובוט

אבל סובל מרעד בידיים כשמתרכז ולעיתים נראה שעולה להיפומאניה אבל בדרגה קלה קופצים לו כל מיני רעיונות (בעיקר שכוללים בזבוז כסף או הוצאות לא הגיונית) אבל מזל שיש אותי לאזן 

קודם כל זה שאת לא מגיעה לפסיכוזות זה כבר טוב כי זה הצד האפל של המחלה הארורה ואם הוא נחסך ממך זה מבורך מבורך!!!!! נסי להבין שגם הלמטה הוא זמני ולא ניצחי ותלמדי את עצמך איך את מקצרת את השעות/ הימים בהם רע לך

נורא להיות מהצד ולראות סבל שלא ניתן לעזור לו מלבד תרופות ושיחות פסיכיאטריות אבל יש תקווה חייב להגיע לאיזון בסוף גם בטבע 

שולחת חיבוקים וחיזוקים ומקווה שכל מי שמתמודד יגיע לנחלה 

זאת בהחלט מחלה לא פשוטה וזה הבנתי רק מלהיות בצילה 

הי לאב,

תודה על האינפורמציה. איזו שאקלית שאת חיה עם זה ועם הכאב שלו. זכה!

אני עם דפלפט שקעתי בדיכאון, וגם רעדתי וגימגמתי רציני במשך שבועיים אז החלפתי אותה. תרופת פלא- קמתי בבוקר כמו שצריך, לא תפרתי שינה, הייתי יציבה כל היום, לא מתרסקת, אבל לא היה לי רגש לכלום- לא אוכל לא לבגדים היפים שלי לא לאנשים והתחלתי לגווע. הגמגום היה נורא והאפטיות גרמה לי לשקוע בדיכאון. זה גם היה לו בהתחלה? בכללי: רופא אחד אומר להפסיק השני אומר זה עובר...אני הפסקתי כי גם רזיתי מזה גם.

אריפליי עושה אותי הייפר ורגזנית טילים.נוגד דכאון עושה אותי עם אי שקט והייפר פנימי ברמה של להגיד כל רגע משהו ולרצות להקיא. 

ולא קל לא להיות אתה...

אני מאוד שמחה שהגעתם לנחלה. מקווה שאתם בודקים הוראות של תרופות ועושים בדיקות כבד וכל מיני... לא תמיד הרופאים אומרים, וגם יש תרופות שהן לא לכל החיים כי אסור אז שימי לב. מקווה שיצליח לשמור על איזון בחיים כדי שלא תהיה החרפה- שעות שינה ועוד.

אני אמשיך כבר שנה שישית לחפש את עצמי, בינתיים הבית שלי עומד ללא הכנסה וללא תפקוד ובן חייל צופה מהצד מהאמא המוזרה והשבורה שנהיתה לו. 

תודה שנתת לי להבין שיש עוד צ'אנס לאיזון. איזו מלכה את. הלוואי ומישהו יקבל אותי איך שאני. על זה אני אפילו לא חולמת. רק להיות יציבה להצליח להביא כמה שקלים הביתה.

איך אזדקן ככה אלוהים ישמור, מה יהיה גורלי, אני רק בת 49 וחזקה כמו שור ואני שבר כלי והסמפטומים גומרים עליי.

אם יש לך שם של פסיכיאטר פצצה אשמח שתרשמי פה ואשים אותו ברשימת המתנה שלי. ממש  יחסוך לי סבל חיפוש ושינוי תרופות..

חיבוק לכולכם!

יש עמותת אנוש אוזרת לפגועי נפש במגוון דרכים, שווה לברר.

קצבה מקבלים לפי אחוזי נכות, יש פירות באתר של ביטוח לאומי, מכבלים תוספת 900 שח על 2 ילדים מתחת לגיל 18

טיפול נשפי מוצלח, לפחות בעני, הוא שילוב של מספר טיפולים במקביל, טיפול תרופתי (כימי), טיפול פיזי (דיקור, מאשז, כוסות רוח....), כושר (זומבה, יוגה, ג'יאוג'יטסו, ריקוד.....) פסכיולוגי, תזונה,  כמה שיותר יותר טוב.

לגבי טיפול כימי אם תרופות, זה אישי יש הפראות שבלי זה לא יהיה איזון כי המוח לא מייצר נכון מייצר את הכימיכלים האלה והוא צריך תיקון. יש כאלו שבעזרת איזון נכון של טיפולים אפשר לחיות גם בלי זה