היי טלי, הצאמפיקס הוא לא אנטי דכאוני ולא ידוע על השפעה על הנאה מינית או הגעה לאורגזמה כתופעת לוואי. מצד שני מה שאת מתארת זו תופעת לוואי ידועה של הציפרלקס כך שיתכן מאוד שנובעת מתרופה זו. שימי לב שהדכאון עצמו יכול גם לגרום לירידה מההנאה המינית ולכן חשוב מאוד לחזור לרופא המשפחה/פסכיאטר שינסה להבין בעצם מה הגורם. אם הגורם לפגיעה בתפקוד המיני הוא הציפרלקס יש מספר אפשרויות לטיפול (כגון הורדת מינון, תזמון האקט המיני, החלפת תרופה, הוספת תרופה לשיפור התפקוד המיני ועוד). לפעמים זה גם משתפר עם הזמן ובגלל שרק התחלתם את הציפרלקס יכול מאוד להיות שעם קצת סבלנות זה ישתפר מעצמו. אופציה נוספת שעלולה להיות פתרון למצב זה - לשקול להחליף את הטיפול לתרופה אנטי דכאונית שגם עוזרת לגמילה מעישון - בופרופריון (כאנטי דכאונית היא נקראת וולבוטרין, לגמילה מעישון קוראים לה זייבן, אבל זה אותה תרופה בדיוק). התרופה הזו יכולה לעזור לתופעה של פגיעה בתפקוד המיני שקיימת בתרופות אנטי דכאון כמו ציפרלקס ומצד שני יש לה פעילות מצויינת גם לגמילה מעישון. כדאי להתייעץ עם רופא המשפחה על החלפת הטיפול במקרה הזה (להחליף את הציפרלקס לוולבוטרין ולהוריד את הצמפיקס) או שילוב של הציפרלקס עם זייבן (להזהר במינונים כי שילוב של שניהם מגביר סיכון נדיר של פרכוסים). עוד משהו שכדאי לזכור זה שהגמילה מעישון בפני עצמה (וגם הפחתה לפעמים) יכולה להוביל לשינוי מצב רוח במיוחד אצל מי שיש לו נטייה לכך. בטווח הארוך מי שנגמל זה דווקא מוריד את הסיכוי לדכאון ולחרדה אבל בשבועות הראשונים לגמילה זה יכול להחמיר. צריך הרבה סבלנות. במטופלים עם דכאון ההמלצה היא דווקא להאריך את הטיפול התרופתי לגמילה מעישון כדי לעזור להתמודד עם התופעות הללו (ושוב במקרה הזה זייבן יכול לתת תוספת "הגנה" לשינוי מצב רוח). רציתי גם לכתוב כל הכבוד לך על הסבלנות והעידוד והעובדה שאת קשובה לבן זוגך ומנסה לעזור לו. זה לא מובן מאליו וזה בדיוק סוג התמיכה שיכולה לעזור מאוד ולעשות הבדל עצום. אתם נמצאים כרגע בשלב המאוד חריף של התהליך - גם מבחינת התחלת טיפול בדאון וגם בתהליך הגמילה. במצבים אלו סבלנות, אורך רוח ולהתמודד כל יום ביומו יעזרו להגיע בסוף למה שאתם רוצים.