מידעהצהרת נגישות
תצוגת צבעים באתר(* פועל בדפדפנים מתקדמים מסוג chrome ו- firefox)תצוגה רגילהמותאם לעיוורי צבעיםמותאם לכבדי ראייהא+ 100%א-סגירה

מנהלי קהילה

פרופ' משה פיליפ
פרופ' משה פיליפ
פרופ' משה פיליפבוגר בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, התמחות ברפואת ילדים בסורוקה ותת התמחות באנדוקרינולוגית ילדים באוניברסיטת מרילנד שבבולטימור ארה"ב. פרופ' פיליפ מנהל את המכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל מאז 1997. בנוסף, משמש פרופ' פיליפ כסגן דקאן למחקר ופיתוח בפקולטה לרפואה על שם סאקלר באוניברסיטת ת"א.
דר שרי קרפל וולסקי
דר שרי קרפל וולסקי
בוגרת הפקולטה לרפואה באוניברסיטת בן גוריון בנגב. מומחית ברפואת ילדים , התמחות ברפואת ילדים בבית חולים לילדים שניידר.מומחית בהתמחות על באנדוקרינולוגיה וסכרת ילדים בבית חולים שניידר.
רותם דיאמנט
רותם דיאמנט
אחות אחראית מרפאה אנדוקרינית. אחות מוסמכת 25 שנים, בעלת תואר שני בסיעוד מאוניברסיטת חיפה. בוגרת קורס טיפול נמרץ ילדים.
שיר קליר הרפז
שיר קליר הרפז
פסיכולוגית בהתמחות שיקומית במכון אנדוקרינולוגיה וסוכרת, ביה"ח שניידר. בוגרת תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית תל אביב יפו.
פאטימה צרצור
פאטימה צרצור
דיאטנית ביחידה לתזונה ובמכון לאנדוקרינולוגיה וסוכרת במרכז שניידר לרפואת ילדים. בעלת תואר ראשון במדעי התזונה, הפקולטה למדעי החקלאות, המזון ואיכות הסביבה באוניברסיטה העברית בירושלים. בוגרת קורס הטיפול התזונתי בסוכרת, קורס הנחיית קבוצות, קורס תזונת פגים ותינוקות. בעלת ניסיון רב בהתאמת הטיפול התזונתי לילדים, בהתאם לצרכיהם והעדפותיהם של הילדים ומשפחותיהם. מטפלת בילדים ובמבוגרים בקליניקה פרטית.
כמוניבעיות גדילהילדה בת 6 עם חסר בהורמון גדילה ומפחדת מהזריקה

ילדה בת 6 עם חסר בהורמון גדילה ומפחדת מהזריקה

02/04/21 5:22
1 תגובות

הי ,ביתי סובלת מחסר בהורמון גדילה אך חוששת מהזריקה ולא מאפשרת לנו להזריק לה. איך ניתן לתת לה את ההורמון במצב הזה? שיחות איתה לא עוזרות והיא מתנגדת נחרצות בגלל הפחד מהמחט


תגובות

שיר-קליר-הרפז
מומחה כמוני
פסיכולוגית בהתמחות שיקומית במכון אנדוקרינולוגיה וסוכרת, ביה"ח שניידר. בוגרת תואר שני בנוירופסיכולוגיה שיקומית מהמכללה האקדמית תל אביב יפו.
04/04/21 10:40

דדה שלום, נשמע בהחלט מצב לא פשוט עבור בתך ועבורם. אציע מספר כלים שמטרתם להעלות את תחושת השליטה והמסוגלות העצמית של בתך וכפועל יוצא, להוריד את רמת החרדה . ראשית, אני מציעה לשבת עם בתך לשיחה (בזמן מנותק לחלוטין מסיטואצית הזריקה, כאשר הילדה רגועה ובמצב רוח טוב) ולנסות לחבר אותה למוטיבציה פנימית עבור הטיפול. עבור ילדה בת 6, עובדת החוסר בהורמון גדילה מהווה סיבה מופשטת שהיא לא בהכרח מסוגלת להבין כהלכה לקבלת הטיפול. ניתן לחשוב איתה ביחד איפה היא פוגשת את היותה נמוכת קומה בחיי היום יום שלה ומשם לחבר אותה לרצון לטיפול (למשל, איפה היא מרגישה שעובדת גובהה מפריעה לה והייתה רוצה להיות גבוהה יותר). כמו כן, אני מציעה לשוחח ולברר מה קשה או מפחיד אותה בזריקה. למשל, מה רמת הכאב שהיא מצפה לחוש, האם קשה לה המחשבה על המחט הנכנסת לגופה, האם משהו בסיטואציה של ההזרקה לא נעים לה וכן הלאה. חשוב לאפשר ולפתח שיח, להקשיב ולא למהר להציע פתרונות (כמובן שחשוב גם להציע פתרונות, אך חשוב גם לא לדלג על השלב של הבעת האמפתיה, מתן תוקף והבעת הבנה לרגשותיה וקשייה). ניתן לברר כיצד התמודדה עם זריקות שנאלצה לעשות בעבר- מה היה לה קשה? מה עזר לה? כיצד התגברה? כך, תוכל לחבר אותה לכוחות שלה ולתחושת המסוגלות העצמית שלה. בהמשך, ניתן לשאול אותה אם יש דרכים שהיא חושבת שיעזרו לה להתגבר (כאן אני מציעה לתת לה רגע לחשוב ולהציע פתרונות משלה ובהמשך להציע פתרונות משלך). ניתן להכין תוכנית מראש ועל מנת לתת לה תחושת שליטה, לתת לה להחליט על כמה שיותר דברים בתוכנית (אדגיש כי הנחת היסוד והמסר שצריך לעבור לילדה הוא שהזריקה תינתן והיא מחליטה על "המסביב")- מה קורה לפני, מה יקרה תוך כדי, מה תעשה אחרי הזריקה. בגילאים אלו פעמים רבות הסחות דעת יכולות להיות פתרון טוב לצורך התמודדות (למשל לראות סרטון ביו טיוב תוך כדי). כמו כן, מומלץ לנסות להכניס לסיטואצית הזריקה משחקיות (למשל, לאזור כוחות בדרכים יצירתיות ודמיוניות לקראת הזריקה). אחת הדרכים ליידד עם העט בגילאים צעירים היא לתת לשחק עם העט, לקשט אותו, להתאמן בסיטואציה של מתן הזריקה "על יבש"- מבלי לתת את הזריקה בפועל (אפשר להתחיל מדקירה עם חוד של עיפון, לעבור לסיכת ביטחון ולעט). כפי שכתבתי, גם עבור ההורים הסיטואציה אינה פשוטה והורים רבים מוצאים עצמם מבולבלים ומבוהלים מתגובת הילד/ה החרד/ה מהזריקה. חשוב לשמור על קור רוח ולהעביר את המסר שהזריקה תינתן היום (ובכל יום), שההורה מחזיק את הסיטואציה (בשליטה, רגוע ויכול להשרות רוגע וביטחון על הילד/ה) ושהוא והילד/ה יתמודדו ביחד. העמדה ההורית צריכה להיות כזו שמחד מכירה בקושי של הילד ומאידך דורשת ממנו התמודדות, כאשר ההורה מוכן לסייע לילד להתמודד (וכאן אנו חוזרים ומזכירים את שיחת ההכנה שנעשתה עם הילד לפני סיטואצית הזריקה). במידה וכל אלו לא עוזרים ובתך ממשיכה להפגין התנגדות נחרצת ורמת חרדה גבוהה מקבלת הזריקה, מומלץ לפנות לפסיכולוג/ית ילדים המתמחה בטיפול בחרדת זריקות בגישה קוגניטיבית התנהגותית. בהצלחה!