מזדהה מאוד, גם אני לא הגעתי לקיצון של המאניה, אף פעם לא היו לי פסיכוזות ועוד לא גרמתי בעיות שלא הצלחתי לצאת מהן אח"כ במחיר כזה או אחר, ובגלל זה אני לא שונא מאניות (אפילו אוהב), שזו בעיה קשה בתהליך הטיפול. אני מרגיש יותר מכור לחלומות מסובל ממאניות, וכל כדורי האיזון שמנסים להנחית אותי מהחלום למציאות האפורה והבלתי נסבלת ישר מדכאים אותי נורא. בדיכאון אני כן מגיע לאיזורים הקיצוניים, אז אני מתנחם שהתרופות לפחות שומרות את הדיכאון מתון יחסית. ואני גם מזהה שכל גל מאניה בלי מייצב חזק מהקודם אז כנראה שאין לי ברירה.

תודה על התגובה. אני מגיעה לדיכאון קיצוני גם עם הטיפול התרופתי ולמרותו (בפעם האחרונה שהייתי בתחתית הפסיכיאטר אמר לי שפשוט אין מה לעשות, רק לחכות שיעבור הגל... (וזה מה שגרם לי להוריד בבת אחת כמה מהתרופות מהייאוש ....( מאז עברו כמה חודשים *טובים* מבחינת המצב רוח שהיה די יציב( ועכשיו מסתבר שהרגשתי הכי טוב מכל השנים האחרונות בלי הכדורים... אבל תמה גם התקופה הזו..

היי מאחל קודם רפואה שלמה. אני גם לוקח סרקוואל הוא אמנם מפיל ומטשטשט אבל הוא מרדים ומוריד את ההטרף שך האזור המאני . בתחושותי הוא מכניס אותי לחרדה לפעמים ולמין קיפאון כזה בשינה סיוטים כאלה אבל אני גם לא מפסיק אותו אומנם במינון נמוך כרגע של 50 מיליגרם. אני מטופל עם דפלפט כרונו וסרקוואל ולאחרונה התחלתי טיפול בוולבוטרין זה עוזר ומרגיע את הצורך לעשן וגם ממש עזר לי למצב הרוח כבר כמה חודשים.. רק לפעמים קשה לישון איתו בהתחלה אבל כדור אחד של וואבן והכל מסתדר.. תמיד אני מזכיר לעצמי ואולי זה יוכל לעזור לך גם.. את הרגשות שלנן כשהם באים אין שליטה עליהם מה יבוא בכל רגע אבל אפשר לנסות להכיל אותם לתת מקום זה בסדר לנוח זה בסדר להרגיש עצובה אבל לזכור שיש בך חלקים של שמחה שיש בך חלקים של אושר, נסי להזכר כמה הצלחת בחיים לי זה עוזר.. עצם זה שאת כבר גדולה כמה משברים חווית וקמת והתגברת והצלחת.. כמה קשה היה לעבור את כיתה א וב וג עד י"ב כמה פחדים כמה חששות וגם כמה שמחה . לקום בבוקר שאנחנו בדיכאון ולהצליח לשטוף פנים מגיע לנו כול הכבוד לצאת טיול כשאנחנו בדיכאון מגיע לנו כול הכבוד . אני מנסה להוריד את הביקרותיות שלי מפעם ואת כול הציפיות המוגזמות אני לא מוותר עליהן אני יודע שאני יכול המון וגם אותם אבל אני מנסה כרגע להתחבר ללב שלי. תשאלי את עצמך מה אני מרגישה? מה הלב שלי יכול עכשיו דמייני את עצמך כמו ילדה בלי מחוייבות לאף אחד לשום רצון לשום כפיחה לשום דעה לשום צפייה.. תנסי לשמוע מה כואב לך לב שלי? איך אני יכולה לעזור לך? מה עושה לך טוב? מה מחזק אותך? לאיזה זכרונות אתה מתגעגע? איזה רגעים שמחת ונהנת מהחיים? האם אתה יכול להאמין שזמן מרפא הכול? האם אתה זוכר לב שלי איזה משבר או תקופה קשה שעברת אותה והיה לך טוב ממנה אחר כך? האם אתה זוכר אתגר קשה שהניף אןתך למעלה? המשבר הוא כואב אבל אני יכול לומר שהמאניה דיפרסיה שלי צמחקתי המון אני בלי התקפים כבר 3 שנים היה לי רק אחד בחיים ומקווה שאחרון. אני בקשר עם סל שיקום אני מנהל אותם לפי הצרכים מתי שהלב שלי מרגיש שצריך לדבר או מישו קרוב שאני רוצה לדבר איתו אני מדבר ומתי שהוא צריך להסתגר אני גם נותן לו.. לפעמים רק אפילו כשמקשיבים לו זה מאיץ את הרפואה.. בכל מקרה הכל מתרפא גם כשהיית מבולבל מאוד יש המון כוח לזמן.. תפארת יקרה אני רוצה למסור ללב שלך הודעה קטנה ממני. אחרי שדברתם תספרי לו שיש מישו שגם חווה את התחושות האלה ואת לא לבד ואם הוא מאמין שאפשר להיות מאוזנים ולחיות טוב ולתפקד טוב אנשעם עם מאניה דפרסיה מתפקדים גם מעולה והמון שעות דוקא בזכות החיסרון.. אנחנו בהתחלה בשבר אבל דרך השבר רואים את האור.. מוסר לליבך הכלה רוגע שלווה ביטחון ואמונה שהקדוש ברוך דרך המציאות מעביר אותנו קשיים וכול מיני סוגי חוויות שמובילות להצלחה למודעות לטוב ולאושר גם כשקשה לראות אני ראיתי על עצמי. היחת חסר מודעות לחלוטין וסבלתי נפשית המון המון. למדתי להשים גבולות למנוע אנשים ששואבים ממני אנרגיות ומרוקנים אותי ולהתחבר לחברה חיובית ואנשים שמרימים אותי. ולמצוא בעצמי את הטוב ולחפש אותו זה ממש קשה אבל אפשר. לכל אחד כלים משלו אני נעזר ברוחניות מתפלל ומבקש לראות עוד נקודה טובה ופתאום מוצאים הבקשה והציפייה מביאה את המתנה וגם נעזר בספרי רבי נחמן ורבי נתן ליקוטי מוהרן משיבת נפש ליקוטי הלכות וגם נעזר בספר טוב של פסכיאטר מיורשלים לא זוכר את שמו אבל קוראים לו עצות טבעיות לנפש ספר וורוד קטן כזה.. והרצאות וכול מיני ... טיולים בטבע ארוכים ללכת בלי לשמוע מוסיקה לנסות לשמוע את הלב שלי את ציוץ הציפורים לראות המים זורמים להריח את העשבייה לראות את הנוף לעשות נשימות ואם אין אף אחד לדבר הקדוש ברוך נמצא בכל מקום אז אני משתף אותו וגם בוכה לו ויוצר איתו קשר ומבקש ממנו אפילו שיעזור לי להאמין בו שיעזור לי להכיל את הכאב שאני עובר שיעזור לי להאמין ולראות את האמונה ולהרגיש אותו ולהבין באמת שהכל אמיתי שטוב שהכל לטובה לפעמים אני הולך ושר ומתרגש ולפעמים סתם הגוף משחרר אנרגייה ואתה חוזר עייף ואין לך זמן למחשבות מיותרות וזה מרפא... שתפתי חלק קטן מהדרך שלי מקווה שהצלחתי לחזק אפילו רק נקודה קטנה אצלך בלב ולשמח אותך שתיתאוששי ותקומי ותרגישי טוב כי כול העולם לשירותך להצלחתך ןעזרתך בתפקיד הנפלא שה נתן לך שרק את יכולה לעשות אותו ולא אף אחד אחר.. מאחל הצלחה רבה ורפואה שלמה לכולנו שיהיה לנו המון המון שמחה וטוב בלב אמן.

ככ מבין אותך, ואפיךו מקנא במצבך.... אני שרוי בכזה דיכאון שמילים לא יכולות לתאר כבר.... פשוט סיוט אחד גדול, מחלה מתעתעת ונוראית... שלוקחת לנו את הכל... הלואי ועכשיו את כבר קצת ביוותר טוב.... אם ביכלל תגיעי לקרוא את זה....