הי, אני מאושפזת במחלקת לצידך כבר כמה חודשים. מקום מקסים וצוות מדהין כל זה בתנאי שאת באה מוכנה לעבודה. יש כללים והם ברורים וצריך לעמוד בהם, זה מחלקה שהיא שיקומית ולא אשפוז רגיל. יש מערכת קבוצות עמוסה, נותנים גם תרגילים לעשות וצריך לקחת חלק פעיל. אם את בסכרנה לחייך עם כל יום שאת לא באשפוז אז תפני למיון. זה מתאים לבנות שכבר במצב של עשיית תהליך ולא עוד שניה מתאבדות. יכולה לשתף שאני הגעתי לכאן מאשפוז בבית חולים אחר, אבל העבירו אותי בתי חולים רק אחרי שהאשפוז שם הביא אותי למצב שהייתי מסוגלת להיכנס למחלקת לצידך. אין איתם חוכמות, באים לעבוד. בד"כ לוקח זמן עד לאינטייק, זה מאוד דינאמי, כי יש כאן מס' מיטות מוגבל, וזה אשפוזים ארוכי טווח (בערך שנה), אז לא כל יום מתפנה מיטה.. אחרי האינטייק אם יקבלו אותך פשוט תצטרכי להמתין עד שיעדכנו אותך שמישהי עזבה ויש מקום. בשבוע הבא יש נגלה של בנות שמשתחררות, אז אולי הסיכויים שלך יותר גבוהים עכשיו, אבל גם תנדנדי להם בטלפון ובמייל, רוצים לראות אותך היוזמת, לא רוצים בנות שעושות להם טובה שבאות, מבינה את הקטע? שיהיה בהצלחה גדולה! ו....אולי ניפגש:)