התמודדות אם בן זוג חולה, הסיפור שלי
שלום, יש לי בן זוג מאובחן כבר 8 שנים, אפילו מקבל דמי נכות מלאים היות והמחלה לא מאפשרת לו להתמיד בעבודה. הוא מטופל גם בתרופות וגם הולך לטיפול פסיכולוגי. אבל לאחרונה מרגיש לי שכלום לא עובד, ההתקפים מהירים יותר ואני יפרט: הסיבה להתקף- כל דבר שלא מתיישר אם מהלך היום התקין. ואם 2 ילדות קטנות זה קורא על בסיס יומי קמעט
עוצמת ההתקף- מופנה בעיקר כלפי, ולפעמים אף לילדה הבכורה (רק בת חמש) בצורת כאס לא הגיוני וזריקת חפצים
זמן ההתאוששות- כמה שעות (לפני כן היה נכנס לדיכאון של שבועות).
קשה לי, מאוד. אני מהווה את עיקר ההכנסה בבית (יש לי עסק פרטי ואני עובדת מחמש עד שתיים בחוץ, ובבית עוד שעה שעתיים של עבודות ניירת). בגלל מצבו קשה לי לבטוח בו אם הילדות ולכן אני מנסה לצמצם את השמן שוא איתן לבד. זה לא שאני לא חוששת שיפגע בהן פיזית אבל לא רואה סיבה שיסבלו מהכאס של המחלה.
אין הרבה קבוצות שכאלה, האמת זו היחידה שמצאתי אחרי חיפוש ארוך, כי אל אף שיש לי חברים ומשפחה שמנסה לתמוך ולעזור, הם לא באמת מבינים לעומק את ההתמודדות האין סופית של בני המשפחה מול המחלה ומול החולה.
אז אחרי בוקר קשה במיוחד שבא אחרי שנה וחצי מאתגרים (קורונה וזה.....) ההיתי חייבת לפרוק, אפילו רק קצת, למישהו שמבין ויודע כמה זה קשה
מרוסקת מהמפלצת
שלום לך,שמחה ששיתפת-זה תמיד יכול לעזור (:, אני מבינה אותך לגמרי בתור אחת שהיתה נשואה עד לא מזמן לחולה מאניה דיפרסיה,לנו לא היו ילדים וההתמודדות היתה קשה מנשוא גם כך,אשמח לתת תמיכה ולהקשיב
אדווי
הבעיה היא שכבן אדם הוא כמובן מדהים, אבל כשהדפרסיה מרמיה את הראש..... תודה על ההקשבה
רפאל21
אני חולה מניה דפרסיה, ואובחנתי רק לפני כעשר שנים, וגם אז לא הסכמתי לקבל את האבחנה, אמנם קבלתי קצבה, אך כתבתי מכתב לביטוח לאומי שזה לא מגיע לי כי אני בריא... רק בשנתיים האחרונות התחלתי להפנים. הסבל של אשתי והילדים במשך שנות נישואינו ממני היה גדול מאוד, אמנם היו גם חלקים מאוד יפים, אבל היה הרבה מאוד סבל, חלק מהילדים גם ברחו מהבית... רק לפני כשנה כנראה עם הגיל, פתאום תפסתי שעשיתי לאשתי ולילדים במשך השנים דברים מאוד לא יפים, כעסים ועצבים, ושליטה שלא במקום ועוד ועוד, גם אם זה מהמחלה אבל אני הוא שעשיתי. היום אני מטופל בליתיום ונותן לאשתי ולילדים כבוד גדול מאוד על בסיס קבוע... אני משתדל שלא יחסר להם כלום, אמנם לא תמיד אני מצליח, אני מאוד מתאמץ להשרות אוירה טובה בבית, גם אם יש דברים או דיבורים שלא מוצאים חן בעיני... אורחים שבאים אלינו לשבת, מציינים את זה שהאוירה בבית מאוד נעימה אני כותב את זה לא בשביל להגיד שאני משהו, כי בסך הכל אני מכפר על העבר... אני כותב כדי לתת לך כח, להמשיך להחזיק מעמד, ובסוף אפילו אם זה לוקח הרבה זמן... אין ספק שה'אסימון' שלו יפול, ותקבלי ממנו את והילדים כבוד מלכים
אדווי
לא בטוחה כבר שיש לי כוח שהוא מקלל אותי והילדות שומעות ואז יש להן סיוטים. לא מוכנה להמתין לו יותר כשזה פוגע בילדים. אני ינסה סיבוב אחרון אבל אם הוא לא ירצה אז אין לי כבר מה לעשות
מרוסקת מהמפלצת
אני בטוחה שהוא מדהים, מילת המפתח היא "שהדפרסיה "/ "מאניה" מרימה את ראשה כבר לא מדובר באותו בן אדם וכאן הקושי, השגרה היא קשה גם שיש איזון כי קיים קושי לעבוד והרבה ממטלות ופרנסת הבית "נופל" על בן הזוג הבריא ולא מספיק שהשגרה קשה ועמוסה בהתמודדיות שונות כאשר פתאום בן הזוג לא מרגיש טוב הכל מתערר וזה מצב לא פשוט להתמודד איתו, יישר כוח!